Posuk

טו:א
אַחַ֣ר <b>׀</b> הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
אונקלוס בָּתַר פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין הֲוָה פִּתְגָּמָא דַיְיָ עִם אַבְרָם בִּנְבוּאָה לְמֵימָר לָא תִדְחַל אַבְרָם מֵימְרִי תְּקוֹף לָךְ אַגְרָךְ סַגִּי לַחֲדָא:
רש"י
רד''ק
1.
Some time later, the word of יהוה came to Abram in a vision:<br>“Fear not, Abram,<br>I am a shield to you;<br>Your reward shall be very great.”

טו:ב
וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃
אונקלוס וַאֲמַר אַבְרָם יְיָ אֱלֹּהִים מַה תִּתֶּן לִי וַאֲנָא אָזֵיל בְּלָא וְלָד וּבַר פַּרְנָסָא הָדֵין דִּבְבֵיתִי הוּא דַּמַּשְׂקָאָה אֱלִיעֶזֶר:
רש"י
רד''ק
2.
But Abram said, “O lord יהוה,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>lord יהוה </b>Heb. <i>’adonai y-h-w-h</i>, traditionally read aloud as <i>’adonai ’elohim</i> (rather than <i>’adonai</i> twice). NJPS “Lord God.” See also the Dictionary under “male metaphors for God.”</i> what can You give me, seeing that I shall die childless, and the one in charge of my household is Dammesek Eliezer!”<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>and the one in charge of my household is Dammesek Eliezer </b>Meaning of Heb. uncertain.</i>

טו:ג
וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃
אונקלוס וַאֲמַר אַבְרָם הָא לִי לָא יְהַבְתְּ וְלָד וְהָא בַר בֵּיתִי יָרִית יָתִי:
רש"י
רד''ק
3.
Abram said further, “Since You have granted me no offspring, my steward will be my heir.”

טו:ד
וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהֹוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃
אונקלוס וְהָא פִּתְגָּמָא דַּיְיָ עִמֵּיהּ לְמֵימַר לָא יִרְתִנָּךְ דֵּין אֱלָהֵין בַּר דְּתוֹלִיד הוּא יִרְתִנָּךְ:
רש"י
רד''ק
4.
The word of יהוה came to him in reply, “That one shall not be your heir; none but your very own issue shall be your heir.”

טו:ה
וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃
אונקלוס וְאַפֵּיק יָתֵיהּ לְבָרָא וַאֲמַר אִסְתְּכִי כְּעַן לִשְׁמַיָּא וּמְנֵי כּוֹכְבַיָּא אִם תִּכּוֹל לְמִמְנֵי יָתְהוֹן וַאֲמַר לֵיהּ כְּדֵין יְהוֹן בְּנָךְ:
רש"י
רד''ק
5.
[Then in the vision, God] took him outside and said, “Look toward heaven and count the stars, if you are able to count them”—continuing, “So shall your offspring be.”

טו:ו
וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהֹוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃
אונקלוס וְהֵימִין בְּמֵימְרָא דַיְיָ וְחָשְׁבַהּ לֵיהּ לְזָכוּ:
רש"י
רד''ק
6.
And he put his trust in יהוה, who reckoned it to his merit.

טו:ז
וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃
אונקלוס וַאֲמַר לֵיהּ אֲנָא יְיָ דִּאַפֵּקְתָּךְ מֵאוּרָא דְכַשְׂדָּאֵי לְמִּתַּן לָךְ יָת אַרְעָא הָדָא לְמֵירְתַהּ:
רש"י
רד''ק
7.
Then [God] said to him, “I am יהוה who brought you out from Ur of the Chaldeans to assign this land to you as a possession.”

טו:ח
וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה׃
אונקלוס וַאֲמָר יְיָ אֱלֹּהִים בְּמָה אִדַּע אֲרֵי אֵרְתִינַהּ:
רש"י
רד''ק
8.
And he said, “O lord יהוה, how shall I know that I am to possess it?”

טו:ט
וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃
אונקלוס וַאֲמַר לֵיהּ קָרֵב קֳדָמַי עֶגְלִין תְּלָתָא וְעִזִּין תְּלָתָא וְדִכְרִין תְּלָת וְשַׁפְנִינָא וּבַר יוֹנָא:
רש"י
רד''ק
9.
Came the reply, “Bring Me a three-year-old heifer, a three-year-old she-goat, a three-year-old ram, a turtledove, and a young bird.”

טו:י
וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כׇּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃
אונקלוס וְקָרֵב קֳדָמוֹהִי יָת כָּל אִלֵּין וּפַלִּיג יָתְהוֹן בְּשָׁוֶה וִיהַב פַּלְגַיָּא פִּלּוּג לָקֳבֵל חַבְרֵיהּ וְיָת עוֹפָא לָא פַלִּיג:
רש"י
רד''ק
10.
He brought all these and cut them in two, placing each half opposite the other; but he did not cut up the bird.

טו:יא
וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃
אונקלוס וּנְחַת עוֹפָא עַל פַּגְלַיָּא וְאַפְרַח יָתְהוֹן אַבְרָם:
רש"י
רד''ק
11.
Birds of prey came down upon the carcasses, and Abram drove them away.

טו:יב
וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃
אונקלוס וַהֲוָה שִׁמְשָׁא לְמֵיעַל וְשִׁנְתָא נְפָלַת עַל אַבְרָם וְהָא אֵימָה קְבַל סַגִּי נְפָלַת עֲלוֹהִי:
רש"י
רד''ק
12.
As the sun was about to set, a deep sleep fell upon Abram, and a great dark dread descended upon him.

טו:יג
וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר <b>׀</b> יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
אונקלוס וַאֲמַר לְאַבְרָם מִדַּע תִּדַּע אֲרֵי דַיָּרִין יְהוֹן בְּנָךְ בְּאַרְעָא דְלָא דִילְהוֹן וְיִפְלְחוּן בְּהוֹן וִיעַנּוּן יָתְהוֹן אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין:
רש"י
רד''ק
13.
And [God] said to Abram, “Know well that your offspring shall be strangers in a land not theirs, and they shall be enslaved and oppressed four hundred years;

טו:יד
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
אונקלוס וְאַף יָת עַמָּא דִּיִפְלְחוּן בְּהוֹן דָּיִין אֲנָא וּבָתַר כֵּן יִפְקוּן בְּקִנְיָנָא סַגִּי:
רש"י
רד''ק
14.
but I will execute judgment on the nation they shall serve, and in the end they shall go free with great wealth.

טו:טו
וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃
אונקלוס וְאַתְּ תֵּיעוֹל לְוַת אֲבָהָתָךְ בִּשְׁלָם תִּתְקְבַר בְּסֵיבוּ טָבָא:
רש"י
רד''ק
15.
As for you,<br>You shall go to your ancestors in peace;<br>You shall be buried at a ripe old age.

טו:טז
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
אונקלוס וְדָרָא רְבִיעָאָה יְתוּבוּן הָכָא אֲרֵי לָא שְׁלִים חוֹבָא דֶּאֱמוֹרָאָה עַד כְּעָן:
רש"י
רד''ק
16.
And they shall return here in the fourth generation, for the iniquity of the Amorites is not yet complete.”

טו:יז
וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃
אונקלוס וַהֲוָה שִׁמְשָׁא עַלַּת וְקַבְלָא הֲוָה וְהָא תַנּוּר דִתְנַן וּבְעוּר דְּאֶשָּׁתָא דִּי עֲדָא בֵּין פַּלְגַיָּא הָאִלֵּין:
רש"י
רד''ק
17.
When the sun set and it was very dark, there appeared a smoking oven, and a flaming torch which passed between those pieces.

טו:יח
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
אונקלוס בְּיוֹמָא הַהוּא גְּזַר יְיָ עִם אַבְרָם קְיָם לְמֵימָר לִבְנָךְ יְהָבִית יָת אַרְעָא הָדָא מִן נַהֲרָא דְמִצְרַיִם וְעַד נַהֲרָא רַבָּא נַהֲרָא פְרָת:
רש"י
רד''ק
18.
On that day יהוה made a covenant with Abram: “To your offspring I assign this land, from the river of Egypt to the great river, the river Euphrates—

טו:יט
אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃
אונקלוס יָת שַׁלְמָאֵי וְיָת קְנִזָּאֵי וְיָת קַדְמוֹנָאֵי:
רש"י
רד''ק
19.
the Kenites, the Kenizzites, the Kadmonites,

טו:כ
וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃
אונקלוס וְיָת חִתָּאֵי וְיָת פְּרִזָּאֵי וְיָת גִּבָּרָאֵי:
רש"י
רד''ק
20.
the Hittites, the Perizzites, the Rephaim,

טו:כא
וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס וְיָת אֱמוֹרָאֵי וְיָת כְּנַעֲנָאֵי וְיָת גִּרְגָּשָׁאֵי וְיָת יְבוּסָאֵי:
רש"י
רד''ק
21.
the Amorites, the Canaanites, the Girgashites, and the Jebusites.”

תּוֹרָה בְּרֵאשִׁית פרק טו
Torah Bereishis Chapter 15