Posuk

טו:א
אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר         אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה         ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃        
אונקלוס בְּכֵן שַׁבַּח משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת תִּשְׁבַּחְתָּא הָדָא קֳדָם יְיָ וַאֲמָרוּ לְמֵימָר נְשַׁבַּח וְנוֹדֵי קָדָם יְיָ אֲרֵי אִתְגָאֵי עַל גֵוְתָנַיָא וְגֵאוּתָא דִילֵהּ הִיא סוּסְיָא וְרָכְבֵהּ רְמָא בְיַמָא:
רש"י
רד''ק
1.
Then Moses and the Israelites sang this song to יהוה. They said:<br>I will sing to יהוה, for He<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>He </b>The poetic figure in vv. 1–4 takes ancient Near Eastern gender roles as a given: the (male) role of expert warrior represented salvation from military threats. See the Dictionary under “male metaphors for God.”</i> has triumphed gloriously;<br>Horse and driver He has hurled into the sea.<br>

טו:ב
עׇזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה         זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ         אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃        
אונקלוס תָּקְפִּי וְתֻשְׁבַּחְתִּי דְחִילָא יְיָ וַאֲמַר בְּמֵימְרֵהּ וַהֲוָה לִי לְפָרָק דֵין אֱלָהַי וְאֶבְנֵי לֵהּ מַקְדְשָׁא אֱלָהָא דַאֲבָהָתַי וְאֶפְלַח קֳדָמוֹהִי:
רש"י
רד''ק
2.
יהוה<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b> יהוה </b>Heb. <i>Yah</i>.</i> is my strength and might;<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>might </b>Others “song.”</i> <br>He is become my deliverance.<br>This is my God and I will enshrine<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>enshrine </b>Others “glorify.”</i> Him;<br>The God of my father’s [house], and I will exalt Him.<br>

טו:ג
יְהֹוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהֹוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃        
אונקלוס יְיָ מָרֵי נִצְחָן קְרָבַיָא יְיָ שְׁמֵהּ:
רש"י
רד''ק
3.
יהוה, the Warrior—<br> יהוה is His name!<br>

טו:ד
מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם         וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף׃        
אונקלוס רְתִכֵּי פַּרְעֹה וּמַשִׁרְיָתֵהּ שְׁדִי בְיַמָא וּשְׁפַר גִבָּרוֹהִי אִטְבָּעוּ בְּיַמָא דְסוּף:
רש"י
רד''ק
4.
Pharaoh’s chariots and his army<br>He has cast into the sea;<br>And the pick of his officers<br>Are drowned in the Sea of Reeds.<br>

טו:ה
תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃        
אונקלוס תְּהוֹמַיָא חֲפוֹ עֲלֵיהוֹן נְחָתוּ לְעוּמְקַיָא כְּאַבְנָא:
רש"י
רד''ק
5.
The deeps covered them;<br>They went down into the depths like a stone.<br>

טו:ו
יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ         יְמִֽינְךָ֥ יְהֹוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃        
אונקלוס יַמִינָךְ יְיָ אַדִירָא בְּחֵילָא יַמִינָךְ יְיָ תְּבָרַת סָנְאָה:
רש"י
רד''ק
6.
Your right hand, יהוה, glorious in power,<br>Your right hand, יהוה, shatters the foe!<br>

טו:ז
וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ         תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃        
אונקלוס וּבִסְגֵי תָקְפָּךְ תְּבַרְתָּנוּן לִדְקָמוּ עַל עַמָךְ שַׁלַחְתָּ רוּגְזָךְ שֵׁיצִיתִינוּן כְּנוּרָא לְקַשָׁא:
רש"י
רד''ק
7.
In Your great triumph You break Your opponents;<br>You send forth Your fury, it consumes them like straw.<br>

טו:ח
וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם         נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים         קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃        
אונקלוס וּבְמֵימַר פּוּמָךְ חַכִּימוּ מַיָא קָמוּ כְשׁוּר אֲזָלַיָא קָפוּ תְהוֹמִין בְּלִבָּא דְיַמָא:
רש"י
רד''ק
8.
At the blast of Your nostrils the waters piled up,<br>The floods stood straight like a wall;<br>The deeps froze in the heart of the sea.<br>

טו:ט
אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג         אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י         אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃        
אונקלוס דַהֲוָה אֲמַר סָנְאָה אֶרְדוֹף אַדְבֵּק אֲפַלֵג בִּזְתָא תִּשְׂבַּע מִנְהוֹן נַפְשִׁי אֶשְׁלוֹף חַרְבִּי תְּשֵׁיצִינוּן יְדִי:
רש"י
רד''ק
9.
The foe said,<br>“I will pursue, I will overtake,<br>I will divide the spoil;<br>My desire shall have its fill of them.<br>I will bare my sword—<br>My hand shall subdue them.”<br>

טו:י
נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם         צָֽלְלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃        
אונקלוס אֲמַרְתָּ בְּמֵימְרָךְ חֲפָא עֲלֵיהוֹן יַמָא אִשְׁתְּקָעוּ כַּאֲבָרָא בְּמַיִן תַּקִיפִין:
רש"י
רד''ק
10.
You made Your wind blow, the sea covered them;<br>They sank like lead in the majestic waters.<br>

טו:יא
מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה         מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ         נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃        
אונקלוס לֵית בַּר מִנָךְ דְאַתְּ הוּא אֱלָהָא יְיָ לֵית בַּר מִנָךְ אֱלָהָא אַתְּ אַדִיר בְּקוּדְשָׁא דְחֵל תֻּשְׁבְּחָן עָבֵד פָּרִישָׁן:
רש"י
רד''ק
11.
Who is like You, יהוה, among the celestials;<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>celestials </b>Others “mighty.”</i> <br>Who is like You, majestic in holiness,<br>Awesome in splendor, working wonders!<br>

טו:יב
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃        
אונקלוס אֲרֵמְתָּ יַמִינָךְ בְּלָעָתְנוּן אַרְעָא:
רש"י
רד''ק
12.
You put out Your right hand,<br>The earth swallowed them.<br>

טו:יג
נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ         נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קׇדְשֶֽׁךָ׃        
אונקלוס דַבַּרְהִי בְטַבְוָתָךְ עַמָא דְנַן דִפְרָקְתָּ סוֹבַרְהִי בְתָקְפָּךְ לְדִירָא דְקֻדְשָׁךְ:
רש"י
רד''ק
13.
In Your love You lead the people You redeemed;<br>In Your strength You guide them to Your holy abode.<br>

טו:יד
שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן         חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃        
אונקלוס שְׁמָעוּ עַמְמַיָא וְזָעוּ דַחֲלָא אַחֲדָתְנוּן לְדַהַווֹ יָתְבִין בִּפְלָשֶׁת:
רש"י
רד''ק
14.
The peoples hear, they tremble;<br>Agony grips the dwellers in Philistia.<br>

טו:טו
אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם         אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד         נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃        
אונקלוס בְּכֵן אִתְבְּהִילוּ רַבְרְבֵי אֱדוֹם תַּקִיפֵי מוֹאָב אֲחַדָתְנוּן רְתֵיתָא אִתְבָּרוּ כֹּל דַהֲווֹ יָתְבִין בִּכְנָעַן:
רש"י
רד''ק
15.
Now are the clans of Edom dismayed;<br>The tribes of Moab—trembling grips them;<br>All the dwellers in Canaan are aghast.<br>

טו:טז
תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד         בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן         עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהֹוָ֔ה         עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃        
אונקלוס תַּפֵּיל עֲלֵיהוֹן אֵימְתָא וְדַחַלְתָּא בִּסְגֵי תָקְפָּךְ יִשְׁתְּקוּן כְּאַבְנָא עַד דְיֵעִבַּר עַמָךְ יְיָ יָת אַרְנוֹנָא עַד דְיֵעִבַּר עַמָא דְנַן דִי פְרַקְתָּא יָת יַרְדְנָא:
רש"י
רד''ק
16.
Terror and dread descend upon them;<br>Through the might of Your arm they are still as stone—<br>Till Your people cross over, יהוה,<br>Till Your people cross whom You have ransomed.<br>

טו:יז
תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔         מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהֹוָ֑ה         מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃        
אונקלוס תָּעֵלִנוּן וְתַשְׁרִינוּן בְּטוּרָא דְאַחְסַנְתָּךְ אֲתַר מְתַקֵן לְבֵית שְׁכִנְתָּךְ אַתְקֵנְתָּא יְיָ מַקְדְשָׁא יְיָ אַתְקְנוֹהִי יְדָיךְ:
רש"י
רד''ק
17.
You will bring them and plant them in Your own mountain,<br>The place You made to dwell in, יהוה,<br>The sanctuary, O my lord, which Your hands established.<br>

טו:יח
יְהֹוָ֥ה <small>׀</small> יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃        
אונקלוס יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא:
רש"י
רד''ק
18.
יהוה will reign for ever and ever!

טו:יט
כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם         וַיָּ֧שֶׁב יְהֹוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם         וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס אֲרֵי עַל סוּסָוַת פַּרְעֹה בִּרְתִכּוֹהִי וּבְפָרָשׁוֹהִי בְּיַמָא וַאֲתֵיב יְיָ עֲלֵיהוֹן יָת מֵי יַמָא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַלִיכוּ בְיַבֶּשְׁתָּא בְּגוֹ יַמָא:
רש"י
רד''ק
19.
For the horses of Pharaoh, with his chariots and riders, went into the sea; and יהוה turned back on them the waters of the sea; but the Israelites marched on dry ground in the midst of the sea.

טו:כ
וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כׇֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃
אונקלוס וּנְסֵיבַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא אֲחָתֵהּ דְאַהֲרֹן יָת תֻּפָּא בִּידַהּ וּנְפָקוּ כָל נְשַׁיָא בַּתְרָהָא בְּתֻפִּין וּבְחִנְגִין:
רש"י
רד''ק
20.
Then Miriam the prophet, Aaron’s sister, picked up a hand-drum,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>hand-drum </b>Trad. “timbrel,” which is often construed anachronistically as a tambourine. (As drummers, Israelite women set the tempo at public celebrations.)</i> and all the women went out after her in dance with hand-drums.

טו:כא
וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס וּמְעַנְיָא לָהֶן מִרְיָם שַׁבָּחוּ וְאוֹדוּ קֳדָם יְיָ אֲרֵי אִתְגָאֵי עַל גֵוְתָנַיָא וְגֵאוּתָא דִילֵהּ הִיא סוּסְיָא וְרָכְבֵהּ רְמָא בְיַמָא:
רש"י
רד''ק
21.
And Miriam chanted for them:<br>Sing to יהוה, for He<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>He </b>See note at 15.1.</i> has triumphed gloriously;<br>Horse and driver He has hurled into the sea.

טו:כב
וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃
אונקלוס וְאַטֵל משֶׁה יָת יִשְׂרָאֵל מִיַמָא דְסוּף וּנְפָקוּ לְמַדְבְּרָא דְחַגְרָא וַאֲזָלוּ תְלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא וְלָא אַשְׁכָּחוּ מַיָא:
רש"י
רד''ק
22.
Then Moses caused Israel to set out from the Sea of Reeds. They went on into the wilderness of Shur; they traveled three days in the wilderness and found no water.

טו:כג
וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃
אונקלוס וַאֲתוֹ לְמָרָה וְלָא יְכִילוּ לְמִשְׁתֵּי מַיָא מִמָרָה אֲרֵי מְרִירִין אִנוּן עַל כֵּן קְרָא שְׁמַהּ מָרָה:
רש"י
רד''ק
23.
They came to Marah, but they could not drink the water of Marah because it was bitter; that is why it was named Marah.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Marah </b>I.e., “bitter.”</i>

טו:כד
וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
אונקלוס וְאִתְרָעָמוּ עַמָא עַל משֶׁה לְמֵימַר מָה נִשְׁתֵּי:
רש"י
רד''ק
24.
And the people grumbled against Moses, saying, “What shall we drink?”

טו:כה
וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהֹוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהֹוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃
אונקלוס וְצַלִי קֳדָם יְיָ וְאַלְפֵהּ יְיָ אָעָא וּרְמָא לְמַיָא וּבַסִימוּ מַיָא תַּמָן גְזַר לֵהּ קְיָם וְדִין וְתַמָן נַסְיֵהּ:
רש"י
רד''ק
25.
So he cried out to יהוה, and יהוה showed him a piece of wood; he threw it into the water and the water became sweet. There [God] made for them a fixed rule; there they were put to the test.

טו:כו
וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל <b>׀</b> יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כׇּל־חֻקָּ֑יו כׇּֽל־הַמַּחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס וַאֲמַר אִם קַבָּלָא תְקַבֵּל לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּדְכָשַׁר קֳדָמוֹהִי תַעְבֵּד וְתַצֵית לִפִקוּדוֹהִי וְתִטַר כָּל קְיָמוֹהִי כָּל מַרְעִין דִי שַׁוֵיתִי בְמִצְרַיִם לָא אֲשַׁוֵי עֲלָךְ אֲרֵי אֲנָא יְיָ אַסָךְ:
רש"י
רד''ק
26.
[God] said, “If you will heed your God יהוה diligently, doing what is upright in God’s sight, giving ear to God’s commandments and keeping all God’s laws, then I will not bring upon you any of the diseases that I brought upon the Egyptians, for I יהוה am your healer.”

טו:כז
וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם׃
אונקלוס וַאֲתוֹ לְאֵילִם וְתַמָן תְּרֵי עֲסַר מַבּוּעִין דְמַיִן וְשִׁבְעִין דִקְלִין וּשְׁרוֹ תַמָן עַל מַיָא:
רש"י
רד''ק
27.
And they came to Elim, where there were twelve springs of water and seventy palm trees; and they encamped there beside the water.

תּוֹרָה שִׁמוֹת פרק טו
Torah Shmos Chapter 15