Posuk

טז:א
וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה ל֑וֹ וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃
אונקלוס וְשָׂרַי אִתַּת אַבְרָם לָא יְלִידַת לֵיהּ וְלַהּ אַמְתָא מִצְרֵיתָא וּשְׁמַהּ הָגָר:
רש"י
רד''ק
1.
Sarai, Abram’s wife, had borne him no children. She had an Egyptian maidservant whose name was Hagar.

טז:ב
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהֹוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֶּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי׃
אונקלוס וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם הָא כְּעַן מַנְעַנִי יְיָ מִלְּמֵילַד עוּל כְּעַן לְוַת אַמְתִי מָאִם אִתְבְּנֵי מִנַּהּ וְקַבִּיל אַבְרָם לְמֵימַר שָׂרָי:
רש"י
רד''ק
2.
And Sarai said to Abram, “Look, יהוה has kept me from bearing. Consort with my maid; perhaps I shall have a child<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>have a child </b>Lit. “be built up,” play on <i>ben</i> “child” and <i>banah</i> “build up.” See the Dictionary under <i>ben</i>.</i> through her.” And Abram heeded Sarai’s request.

טז:ג
וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
אונקלוס וּדְבָרַת שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם יָת הָגָר מִצְרֵיתָא אַמְתַהּ מִסּוֹף עֲשַׂר שְׁנִין לְמִתַּב אַבְרָם בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וִיהָבַת יָתַהּ לְאַבְרָם בַּעְלַהּ לֵיהּ לְאִנְתּוּ:
רש"י
רד''ק
3.
So Sarai, Abram’s wife, took her maid, Hagar the Egyptian—after Abram had dwelt in the land of Canaan ten years—and gave her to her husband Abram as concubine.

טז:ד
וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃
אונקלוס וְעַל לְוַת הָגָר וְעַדִּיאַת וַחֲזַת אֲרֵי עַדִּיאַת וּקְלַת רִבָּנְתַּהּ בְּעֵינָהַהּ:
רש"י
רד''ק
4.
He cohabited with Hagar and she conceived; and when she saw that she had conceived, her mistress was lowered in her esteem.

טז:ה
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
אונקלוס וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם דִּין לִי עֲלָךְ אֲנָא יְהָבִית אַמְתִי לָךְ וַחֲזַת אֲרֵי עַדִּיאַת וּקְלֵית בְּעֵינָהַהּ יְדִין יְיָ בֵּינִי וּבֵינָךְ:
רש"י
רד''ק
5.
And Sarai said to Abram, “The wrong done me is your fault! I myself put my maid in your bosom; now that she sees that she is pregnant, I am lowered in her esteem. יהוה decide between you and me!”

טז:ו
וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃
אונקלוס וַאֲמַר אַבְרָם לְשָׂרַי הָא אַמְתִיךְ בִּידִיךְ עִבִידִי לַהּ כִּדְתַקִּין בְּעֵינָיְכִי וְעַנִיתַהּ שָׂרַי וְעָרְקַת מִקֳּדָמָהַהּ:
רש"י
רד''ק
6.
Abram said to Sarai, “Your maid is in your hands. Deal with her as you think right.” Then Sarai treated her harshly, and she ran away from her.

טז:ז
וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃
אונקלוס וְאַשְׁכְּחַהּ מַלְאָכָא דַיְיָ עַל עֵינָא דְמַיָּא בְּמַדְבְּרָא עַל עֵינָא בְּאָרְחָא דְחַגְרָא:
רש"י
רד''ק
7.
A messenger of יהוה found her by a spring of water in the wilderness, the spring on the road to Shur,

טז:ח
וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת׃
אונקלוס וַאֲמַר הָגָר אַמְתָא דְשָׂרַי מְנָן אַתְּ אָתְיָא וּלְאָן אַתְּ אָזְלָא וַאֲמַרַת מִן קֳדָם שָׂרַי רִבָּנְתִּי אֲנָא עָרְקָא (<small>נ"י</small> עֲרָקַת):
רש"י
רד''ק
8.
and said, “Hagar, slave of Sarai, where have you come from, and where are you going?” And she said, “I am running away from my mistress Sarai.”

טז:ט
וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃
אונקלוס וַאֲמַר לַהּ מַלְאֲכָא דַיְיָ תּוּבִי לְוַת רִבּוֹנְתִּךְ וְאִשְׁתַּעְבְּדִי תְּחוֹת יְדָהָא:
רש"י
רד''ק
9.
And the messenger of יהוה said to her, “Go back to your mistress, and submit to her harsh treatment.”

טז:י
וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
אונקלוס וַאֲמַר לַהּ מַלְאֲכָא דַיְיָ אַסְגָּאָה אַסְגֵּי יָת בְּנָיְכִי וְלָא יִתִּמְנוּן מִסְּגֵי:
רש"י
רד''ק
10.
And the messenger of יהוה said to her,<br>“I will greatly increase your offspring,<br>And they shall be too many to count.”

טז:יא
וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהֹוָ֖ה אֶל־עׇנְיֵֽךְ׃
אונקלוס וַאֲמַר לַהּ מַלְאֲכָא דַיְיָ הָא אַתְּ מְעַדְיָא וְתֵלְדִין בָּר וְתִקְרִין שְׁמֵיהּ יִשְׁמָעֵאל אֲרֵי קַבִּיל יְיָ צְלוֹתִיךְ:
רש"י
רד''ק
11.
The messenger of יהוה said to her further,<br>“Behold, you are pregnant<br>And shall bear a son;<br>You shall call him Ishmael,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Ishmael </b>I.e., “God heeds.”</i> <br>For יהוה has paid heed to your suffering.<br>

טז:יב
וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃
אונקלוס וְהוּא יְהֵא מָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא הוּא יְהֵא צְרִיךְ לְכֹלָּא וִידָא דִבְנֵי אֲנָשָׁא יְהוֹן צְרִיכִין לֵיהּ וְעַל אַפֵּי כָל אֲחוֹהִי יִשְׁרֵי:
רש"י
רד''ק
12.
He shall be a wild ass of a person;<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>person </b>Or perhaps “sire” (cf. Josh. 14.15, Gen. 2.22b–4.1, and Phoenician usage). Trad. “man.” See the Dictionary under <i>’adam</i>.</i> <br>His hand against everyone,<br>And everyone’s hand against him;<br>He shall dwell alongside of all his kin.”

טז:יג
וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהֹוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃
אונקלוס וְצַלִּיאַת בִּשְׁמָא דַיְיָ דְּמִתְמַלֵּל עִמַּהּ אֲמַרַת אַתְּ הוּא אֱלָהָא דְחָזֵי כֹלָּא אֲרֵי אֲמַרַת הַבְרַם הָכָא (<small>נ"י</small> הַאַף אֲנָא) שָׁרֵתִי חָזְיָא בָּתַר דְּאִתְגְּלִי לִי:
רש"י
רד''ק
13.
And she called יהוה<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>יהוה </b>The messenger who spoke is labeled with the principal’s name, to underscore that the message was delivered on the principal’s behalf. (A narrative convention in the Hebrew Bible.)</i> who spoke to her, “You Are El-roi,”<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>El-roi </b>Apparently “God of Seeing.”</i> by which she meant, “Have I not gone on seeing after my being seen!”<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Have I not gone on seeing after my being seen </b>Meaning of Heb. uncertain.</i>

טז:יד
עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃
אונקלוס עַל כֵּן קְרָא לִבְאֵרָא בְּאֵרָא דְמַלְאַךְ קַיָּמָא אִתַּחֲזִי עֲלַהּ הָא (הִיא) בֵּין רְקָם וּבֵין חַגְרָא:
רש"י
רד''ק
14.
Therefore the well was called Beer-lahai-roi;<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Beer-lahai-roi </b>Apparently “the Well of the Living One who sees me.”</i> it is between Kadesh and Bered.—

טז:טו
וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנ֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃
אונקלוס וִילִידַת הָגָר לְאַבְרָם בָּר וּקְרָא אַבְרָם שׁוּם בְּרֵיהּ דִּילִידַת הָגָר יִשְׁמָעֵאל:
רש"י
רד''ק
15.
Hagar bore a son to Abram, and Abram gave the son that Hagar bore him the name Ishmael.

טז:טז
וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס וְאַבְרָם בַּר תְּמָנָן וְשִׁתְּ שְׁנִין כַּד יְלִידַת הָגָר יָת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם:
רש"י
רד''ק
16.
Abram was eighty-six years old when Hagar bore Ishmael to Abram.

תּוֹרָה בְּרֵאשִׁית פרק טז
Torah Bereishis Chapter 16