Posuk
טז:א
וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃
אונקלוס
וְאִתְפְּלֵג קֹרַח בַּר יִצְהָר בַּר קְהָת בַּר לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בַּר פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן:
רש"י
רד''ק
1.
Now Korah, son of Izhar son of Kohath son of Levi, betook himself,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>betook himself </b>Lit. “took”; nuance of Heb. uncertain.</i> along with Dathan and Abiram sons of Eliab, and On son of Peleth—descendants of Reuben<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>descendants of Reuben </b>According to Num. 26.5, 8–9, Eliab was son of Pallu, son of Reuben.</i> —טז:ב
וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃
אונקלוס
וְקָמוּ לְאַפֵּי משֶׁה וְגֻבְרַיָּא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָאתָן וְחַמְשִׁין רַבְרְבֵי כְנִשְׁתָּא מְעַרְעֵי זְמַן אֱנָשִׁין דִּשְׁמָא:
רש"י
רד''ק
2.
to rise up against Moses, together with two hundred and fifty Israelites, chieftains of the community, chosen in the assembly, men of repute.טז:ג
וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃
אונקלוס
וְאִתְכְּנָשׁוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַאֲמָרוּ לְהוֹן סַגִּי לְכוֹן אֲרֵי כָל כְּנִשְׁתָּא כֻּלְּהוֹן קַדִּישִׁין וּבֵינֵיהוֹן שַׁרְיָא שְׁכִנְתָּא דַיְיָ וּמָא דֵין אַתּוּן מִתְרַבְרְבִין עַל קְהָלָא דַיְיָ:
רש"י
רד''ק
3.
They combined against Moses and Aaron and said to them, “You have gone too far! For all the community are holy, all of them, and יהוה is in their midst. Why then do you raise yourselves above יהוה’s congregation?”טז:ד
וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃
אונקלוס
וּשְׁמַע משֶׁה וּנְפַל עַל אַפּוֹהִי:
רש"י
רד''ק
4.
When Moses heard this, he fell on his face.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>he fell on his face </b>Perhaps in the sense of “his face fell.”</i>טז:ה
וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כׇּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהֹוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃
אונקלוס
וּמַלִּיל עִם קֹרַח וְעִם כָּל כְּנִשְׁתֵּיהּ לְמֵימַר בְּצַפְרָא וִיהוֹדַע יְיָ יָת דְּכָשַׁר לֵיהּ וְיָת דְּקַדִּישׁ וִיקָרֵב לָקֳדָמוֹהִי וְיָת דִּי יִתְרְעֵי בֵיהּ יְקָרֵב לְשִׁמּוּשֵׁיהּ:
רש"י
רד''ק
5.
Then he spoke to Korah and all his company, saying, “Come morning, יהוה will make known who is [God’s] and who is holy by granting direct access; the one whom [God] has chosen will be granted access.טז:ו
זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכׇל־עֲדָתֽוֹ׃
אונקלוס
דָּא עִבִידוּ סָבוּ לְכוֹן מַחְתְּיָן קֹרַח וְכָל כְּנִשְׁתֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
6.
Do this: You, Korah and all your<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>your </b>Lit. “his.”</i> band, take fire pans,טז:ז
וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן <small>׀</small> אֵ֡שׁ וְשִׂ֩ימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן <small>׀</small> קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃
אונקלוס
וְהָבוּ בְהוֹן אֶשָּׁתָא וְשַׁוִּיוּ עֲלֵיהוֹן קְטוֹרֶת בּוּסְמִין קֳדָם יְיָ מְחַר וִיהֵי גַּבְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ הוּא קַדִּישׁ סַגִּי לְכוֹן בְּנֵי לֵוִי:
רש"י
רד''ק
7.
and tomorrow put fire in them and lay incense on them before יהוה. Then the candidate<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>candidate </b>Lit. “participant whose involvement defines the depicted situation”; trad. “man.” See the Dictionary under <i>’ish</i>.</i> whom יהוה chooses, he shall be the holy one. You have gone too far, sons of Levi!”טז:ח
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־קֹ֑רַח שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃
אונקלוס
וַאֲמַר משֶׁה לְקֹרַח שְׁמָעוּ כְעַן בְּנֵי לֵוִי:
רש"י
רד''ק
8.
Moses said further to Korah, “Hear me, sons of Levi.טז:ט
הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי־הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗ד אֶת־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם׃
אונקלוס
הַזְּעֵר לְכוֹן אֲרֵי אַפְרֵשׁ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל יָתְכוֹן מִכְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל לְקָרָבָא יָתְכוֹן קֳדָמוֹהִי לְמִפְלַח יָת פָּלְחַן מַשְׁכְּנָא דַיְיָ וּלְמֵקַם קֳדָם כְּנִשְׁתָּא לְשַׁמָּשׁוּתְהוֹן:
רש"י
רד''ק
9.
Is it not enough for you that the God of Israel has set you apart from the community of Israel and given you direct access, to perform the duties of יהוה’s Tabernacle and to minister to the community and serve them?טז:י
וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־כׇּל־אַחֶ֥יךָ בְנֵי־לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם־כְּהֻנָּֽה׃
אונקלוס
וְקָרֵב יָתָךְ וְיָת כָּל אַחָיךְ בְּנֵי לֵוִי עִמָּךְ וּכְעַן אַתּוּן בָּעָן אַף כְּהֻנָּתָא רַבְּתָא:
רש"י
רד''ק
10.
Now that [God] has advanced you and all your fellow Levites with you, do you seek the priesthood too?טז:יא
לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהֹוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י <span class="mam-kq"><span class="mam-kq-k">(תלונו)</span> <span class="mam-kq-q">[תַלִּ֖ינוּ]</span></span> עָלָֽיו׃
אונקלוס
בְּכֵן אַתְּ וְכָל כְּנִשְׁתָּךְ דְּאִזְדַּמִּנְתּוּן עַל יְיָ וְאַהֲרֹן מָה הוּא אֲרֵי אִתְרַעַמְתּוּן עֲלוֹהִי:
רש"י
רד''ק
11.
Truly, it is against יהוה that you and all your company have banded together. For who is Aaron that you should rail against him?”טז:יב
וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃
אונקלוס
וּשְׁלַח משֶׁה לְמִקְרֵי לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַאֲמָרוּ לָא נִסָּק:
רש"י
רד''ק
12.
Moses sent for Dathan and Abiram, sons of Eliab; but they said, “We will not come!טז:יג
הַמְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֙נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ גַּם־הִשְׂתָּרֵֽר׃
אונקלוס
הַזְּעֵר אֲרֵי אַסֶּקְתָּנָא מֵאַרְעָא עָבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ לְקַטָּלוּתָנָא בְּמַדְבְּרָא אֲרֵי אִתְרַבְרַבְתְּ עֲלָנָא אַף אִתְרַבְרָבָא:
רש"י
רד''ק
13.
Is it not enough that you brought us from a land flowing with milk and honey to have us die in the wilderness, that you would also lord it over us?טז:יד
אַ֡ף לֹ֣א אֶל־אֶ֩רֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃
אונקלוס
בְּרַם לָא לְאַרְעָא עָבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ אַעַלְתָּנָא וִיהַבְתָּא לָנָא אַחֲסָנַת חַקְלִין וְכַרְמִין הַעֵינֵי גֻּבְרַיָּא הָאִנּוּן תְּשַׁלַּח לְעַוָּרָא לָא נִסָּק:
רש"י
רד''ק
14.
Even if you had<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Even if you had </b>Lit. “You have not even.”</i> brought us to a land flowing with milk and honey, and given us possession of fields and vineyards, should you gouge out the eyes of those involved?<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>gouge out the eyes of those involved </b>Gouging out the eyes was punishment for runaway slaves and rebellious vassals; cf. 2 Kings 25.4–7; Jer. 39.4–7; 52.7–11. “Those involved” (NJPS “those men”; see the Dictionary under <i>’ish</i>) is a euphemism for self-reference; cf. 1 Sam. 29.4.</i> We will not come!”טז:טו
וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃
אונקלוס
וּתְקֵף לְמשֶׁה לַחֲדָא וַאֲמַר קֳדָם יְיָ לָא תְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֻרְבַּנְהוֹן לָא חֲמָרָא דְחַד מִנְּהוֹן שְׁחָרִית וְלָא אַבְאֵשִׁית יָת חַד מִנְּהוֹן:
רש"י
רד''ק
15.
Moses was much aggrieved and he said to יהוה, “Pay no regard to their oblation. I have not taken the ass of any one of them, nor have I wronged any one of them.”טז:טז
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃
אונקלוס
וַאֲמַר משֶׁה לְקֹרַח אַתְּ וְכָל כְּנִשְׁתָּךְ הֱווֹ זְמִינִין לָקֳדָם יְיָ אַתְּ וְאִנּוּן וְאַהֲרֹן מְחָר:
רש"י
רד''ק
16.
And Moses said to Korah, “Tomorrow, you and all your company appear before יהוה, you and they and Aaron.טז:יז
וּקְח֣וּ <b>׀</b> אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ׃
אונקלוס
וּסְבוּ גְּבַר מַחְתִּיתֵיהּ וּתְשַׁוּוּן עֲלֵיהוֹן קְטֹרֶת בּוּסְמִין וּתְקָרְבוּן קֳדָם יְיָ גְּבַר מַחְתִּיתֵיהּ מָאתָן וְחַמְשִׁין מַחְתְּיָן וְאַתְּ וְאַהֲרֹן גְּבַר מַחְתִּיתֵיהּ:
רש"י
רד''ק
17.
Each of you take your fire pan and lay incense on it, and each of you bring that fire pan before יהוה, two hundred and fifty fire pans; you and Aaron also [bring] your fire pans.”טז:יח
וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַֽיַּעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃
אונקלוס
וּנְסִיבוּ גְבַר מַחְתִּיתֵיהּ וִיהָבוּ עֲלֵיהוֹן אֶשָּׁתָא וְשַׁוִּיאוּ עֲלֵיהוֹן קְטֹרֶת בּוּסְמִין וְקָמוּ בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן:
רש"י
רד''ק
18.
They each took their fire pan, put fire in it, laid incense on it, and took a place at the entrance of the Tent of Meeting, as did Moses and Aaron.טז:יט
וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כׇּל־הָעֵדָֽה׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
אונקלוס
וְאַכְנַשׁ עֲלֵיהוֹן קֹרַח יָת כָּל כְּנִשְׁתָּא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא וְאִתְגְּלֵי יְקָרָא דַיְיָ לְכָל כְּנִשְׁתָּא:
רש"י
רד''ק
19.
Korah gathered the whole community against them at the entrance of the Tent of Meeting. Then the Presence of יהוה appeared to the whole community,טז:כ
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
אונקלוס
וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה וְעִם אַהֲרֹן לְמֵימָר:
רש"י
רד''ק
20.
and יהוה spoke to Moses and Aaron, saying,טז:כא
הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃
אונקלוס
אִתְּפְּרָשׁוּ מִגּוֹ כְּנִשְׁתָּא הָדָא וְאֵשֵׁצֵי יָתְהוֹן כְּשָׁעָה:
רש"י
רד''ק
21.
“Stand back from this community that I may annihilate them in an instant!”טז:כב
וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
אונקלוס
וּנְפָלוּ עַל אַפֵּיהוֹן וַאֲמָרוּ אֵל אֱלָהָא רוּחַיָּא לְכָל בִּשְׂרָא גַּבְרָא חַד יֵחוֹב וְעַל כָּל כְּנִשְׁתָּא יְהֵי רוּגְזָא:
רש"י
רד''ק
22.
But they fell on their faces and said, “O God, Source<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Source </b>Lit. “God.”</i> of the breath of all flesh! When one member<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>member </b>Lit. “participant whose involvement defines the depicted situation.” Trad. “man.” See the Dictionary under <i>’ish</i>.</i> sins, will You be wrathful with the whole community?”טז:כג
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
אונקלוס
וּמַלֵּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
רש"י
רד''ק
23.
יהוה spoke to Moses, saying,טז:כד
דַּבֵּ֥ר אֶל־הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃
אונקלוס
מַלֵּל עִם כְּנִשְׁתָּא לְמֵימָר אִסְתַּלָּקוּ מִסְּחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁכְּנָא דְקֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם:
רש"י
רד''ק
24.
“Speak to the community and say: Withdraw from about the abodes of Korah, Dathan, and Abiram.”טז:כה
וַיָּ֣קׇם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אונקלוס
וְקָם משֶׁה וַאֲזַל לְוָת דָּתָן וַאֲבִירָם וַאֲזָלוּ בַתְרוֹהִי סָבֵי יִשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
25.
Moses rose and went to Dathan and Abiram, the elders of Israel following him.טז:כו
וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ אׇהֳלֵ֨י הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל־תִּגְּע֖וּ בְּכׇל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־תִּסָּפ֖וּ בְּכׇל־חַטֹּאתָֽם׃
אונקלוס
וּמַלִּיל עִם כְּנִשְׁתָּא לְמֵימָר זוּרוּ כְעַן מֵעִלָּוֵי מַשְׁכְּנֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא הָאִלֵּין וְלָא תִקְרְבוּן בְּכָל דִּי לְהוֹן דִּלְמָא תִלְקוּן בְּכָל חוֹבֵיהוֹן:
רש"י
רד''ק
26.
He addressed the community, saying, “Move away from the tents of these wicked men<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>wicked men </b>Or “guilty parties”—alluding to the crime of insurrection, for which they are about to be punished. Cf. Exod. 2.13; Deut. 25.1; 2 Sam. 4.11. On “men,” see note at Gen. 19.5.</i> and touch nothing that belongs to them, lest you be wiped out for all their sins.”טז:כז
וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל מִשְׁכַּן־קֹ֛רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח אׇֽהֳלֵיהֶ֔ם וּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם׃
אונקלוס
וְאִסְתַּלָּקוּ מֵעִלָּוֵי מַשְׁכְּנָא דְקֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסְּחוֹר סְחוֹר וְדָתָן וַאֲבִירָם נְפָקוּ קַיְּמִין בִּתְרַע מַשְׁכְּנֵיהוֹן וּנְשֵׁיהוֹן וּבְנֵיהוֹן וְטַפְלְהוֹן:
רש"י
רד''ק
27.
So they withdrew from about the abodes of Korah, Dathan, and Abiram. Now Dathan and Abiram had come out and they stood at the entrance of their tents, with their wives, their adult children,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>adult children </b>So Ibn Ezra. Lit. “children.”</i> and their little ones.טז:כח
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהֹוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃
אונקלוס
וַאֲמַר משֶׁה בְּדָא תִדְּעוּן אֲרֵי יְיָ שַׁלְּחַנִּי לְמֶעְבַּד יָת כָּל עוֹבָדַיָּא הָאִלֵּין אֲרֵי לָא מֵרְעוּתִי:
רש"י
רד''ק
28.
And Moses said, “By this you shall know that it was יהוה who sent me to do all these things; that they are not of my own devising:טז:כט
אִם־כְּמ֤וֹת כׇּל־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כׇּל־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהֹוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי׃
אונקלוס
אִם כְּמוֹתָא דְכָל אֱנָשָׁא יְמוּתוּן אִלֵּין וּסְעָרָא דְּכָל אֶנָשָׁא יִסְתְּעַר עֲלֵיהוֹן לָא יְיָ שַׁלְּחַנִּי:
רש"י
רד''ק
29.
if these people’s death is that of all humankind, if their lot is humankind’s common fate, it was not יהוה who sent me.טז:ל
וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהֹוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהֹוָֽה׃
אונקלוס
וְאִם בְּרִיאָה יִבְרֵי יְיָ וּפְתָחַת אַרְעָא יָת פּוּמַהּ וּבְלָעַת יָתְהוֹן וְיָת כָּל דִּי לְהוֹן וְיֶחֱתוּן כַּד חַיִּין לִשְׁאוֹל וְתִדְּעוּן אֲרֵי אַרְגִּיזוּ גֻּבְרַיָּא הָאִלֵּין קֳדָם יְיָ:
רש"י
רד''ק
30.
But if יהוה brings about something unheard-of, so that the ground opens its mouth and swallows them up with all that belongs to them, and they go down alive into Sheol, you shall know that those involved have spurned יהוה.”טז:לא
וַיְהִי֙ כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם׃
אונקלוס
וַהֲוָה כַּד שֵׁצֵי לְמַלָּלָא יָת כָּל פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין וְאִתְבְּזָעַת אַרְעָא דִּי תְחוֹתֵיהוֹן:
רש"י
רד''ק
31.
Scarcely had he finished speaking all these words when the ground under them burst asunder,טז:לב
וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כׇּל־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת כׇּל־הָרְכֽוּשׁ׃
אונקלוס
וּפְתָחַת אַרְעָא יָת פּוּמַהּ וּבְלָעַת יָתְהוֹן וְיָת אֱנַשׁ בָּתֵּיהוֹן וְיָת כָּל אֱנָשָׁא דִּי לְקֹרַח וְיָת כָּל קִנְיָנָא:
רש"י
רד''ק
32.
and the earth opened its mouth and swallowed them up with their households, all Korah’s people and all their possessions.טז:לג
וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכׇל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל׃
אונקלוס
וּנְחָתוּ אִנּוּן וְכָל דִּי לְהוֹן כַּד חַיִּין לִשְׁאוֹל וַחֲפַת עֲלֵיהוֹן אַרְעָא וַאֲבָדוּ מִגּוֹ קְהָלָא:
רש"י
רד''ק
33.
They went down alive into Sheol, with all that belonged to them; the earth closed over them and they vanished from the midst of the congregation.טז:לד
וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃
אונקלוס
וְכָל יִשְׂרָאֵל דִּי בְּסַחֲרָנֵיהוֹן עֲרָקוּ לְקָלְהוֹן אֲרֵי אֲמָרוּ דִּלְמָא תִבְלְעִנָּנָא אַרְעָא:
רש"י
רד''ק
34.
All Israel around them fled at their shrieks, for they said, “The earth might swallow us!”טז:לה
וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
אונקלוס
וְאֶשָּׁתָא נְפָקַת מִן קֳדָם יְיָ וַאֲכָלַת יָת מָאתָן וְחַמְשִׁין גַּבְרָא מְקָרְבֵי קְטֹרֶת בּוּסְמַיָּא:
רש"י
רד''ק