Posuk
כא:א
וַיַּעֲמֹ֥ד שָׂטָ֖ן עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֙סֶת֙ אֶת־דָּוִ֔יד לִמְנ֖וֹת אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
רד''ק
1.
<sup class="footnote-marker">a</sup><i class="footnote">With vv. 1–26, cf. 2 Sam. 24.</i>Satan arose against Israel and incited David to number Israel.כא:ב
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤יד אֶל־יוֹאָב֙ וְאֶל־שָׂרֵ֣י הָעָ֔ם לְכ֗וּ סִפְרוּ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל מִבְּאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וְעַד־דָּ֑ן וְהָבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְאֵדְעָ֖ה אֶת־מִסְפָּרָֽם׃
רש"י
רד''ק
2.
David said to Joab and to the commanders of the army, “Go and count Israel from Beer-sheba to Dan and bring me information as to their number.”כא:ג
וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב יוֹסֵף֩ יְהֹוָ֨ה עַל־עַמּ֤וֹ <small>׀</small> כָּהֵם֙ מֵאָ֣ה פְעָמִ֔ים הֲלֹא֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֻּלָּ֥ם לַאדֹנִ֖י לַעֲבָדִ֑ים לָ֣מָּה יְבַקֵּ֥שׁ זֹאת֙ אֲדֹנִ֔י לָ֛מָּה יִֽהְיֶ֥ה לְאַשְׁמָ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
רד''ק
3.
Joab answered, “May the L<small>ORD</small> increase His people a hundredfold; my lord king, are they not all subjects of my lord? Why should my lord require this? Why should it be a cause of guilt for Israel?”כא:ד
וּדְבַר־הַמֶּ֖לֶךְ חָזַ֣ק עַל־יוֹאָ֑ב וַיֵּצֵ֣א יוֹאָ֗ב וַיִּתְהַלֵּךְ֙ בְּכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֖א יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
רש"י
רד''ק
4.
However, the king’s command to Joab remained firm, so Joab set out and traversed all Israel; he then came to Jerusalem.כא:ה
וַיִּתֵּ֥ן יוֹאָ֛ב אֶת־מִסְפַּ֥ר מִפְקַד־הָעָ֖ם אֶל־דָּוִ֑יד וַיְהִ֣י כׇֽל־יִשְׂרָאֵ֡ל אֶ֣לֶף אֲלָפִים֩ וּמֵאָ֨ה אֶ֤לֶף אִישׁ֙ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֔רֶב וִיהוּדָ֕ה אַרְבַּע֩ מֵא֨וֹת וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב׃
רש"י
רד''ק
5.
Joab reported to David the number of the people that had been recorded. All Israel comprised 1,100,000 ready to draw the sword, while in Judah there were 470,000 men ready to draw the sword.כא:ו
וְלֵוִי֙ וּבִנְיָמִ֔ן לֹ֥א פָקַ֖ד בְּתוֹכָ֑ם כִּֽי־נִתְעַ֥ב דְּבַר־הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־יוֹאָֽב׃
רש"י
רד''ק
6.
He did not record among them Levi and Benjamin, because the king’s command had become repugnant to Joab.כא:ז
וַיֵּ֙רַע֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וַיַּ֖ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
רש"י
רד''ק
7.
God was displeased about this matter and He struck Israel.כא:ח
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים חָטָ֣אתִֽי מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְעַתָּ֗ה הַֽעֲבֶר־נָא֙ אֶת־עֲו֣וֹן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
רש"י
רד''ק
8.
David said to God, “I have sinned grievously in having done this thing; please remit the guilt of Your servant, for I have acted foolishly.”כא:ט
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־גָּ֔ד חֹזֵ֥ה דָוִ֖יד לֵאמֹֽר׃
רש"י
רד''ק
9.
The L<small>ORD</small> ordered Gad, David’s seer:כא:י
לֵךְ֩ וְדִבַּרְתָּ֨ אֶל־דָּוִ֜יד לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שָׁל֕וֹשׁ אֲנִ֖י נֹטֶ֣ה עָלֶ֑יךָ בְּחַר־לְךָ֛ אַחַ֥ת מֵהֵ֖נָּה וְאֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃
רש"י
רד''ק
10.
“Go and tell David: Thus said the L<small>ORD</small>: I offer you three things; choose one of them and I will bring it upon you.”כא:יא
וַיָּ֥בֹא גָ֖ד אֶל־דָּוִ֑יד וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה קַבֶּל־לָֽךְ׃
רש"י
רד''ק
11.
Gad came to David and told him, “Thus said the L<small>ORD</small>: Select for yourselfכא:יב
אִם־שָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים רָעָ֗ב וְאִם־שְׁלֹשָׁ֨ה חֳדָשִׁ֜ים נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶ֘יךָ֮ וְחֶ֣רֶב אוֹיְבֶ֣יךָ <small>׀</small> לְמַשֶּׂ֒גֶת֒ וְאִם־שְׁלֹ֣שֶׁת יָ֠מִ֠ים חֶ֣רֶב יְהֹוָ֤ה וְדֶ֙בֶר֙ בָּאָ֔רֶץ וּמַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מַשְׁחִ֖ית בְּכׇל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה רְאֵ֔ה מָֽה־אָשִׁ֥יב אֶת־שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
רש"י
רד''ק
12.
a three-year famine; or that you be swept away three months before your adversaries with the sword of your enemies overtaking you; or three days of the sword of the L<small>ORD</small>, pestilence in the land, the angel of the L<small>ORD</small> wreaking destruction throughout the territory of Israel. Now consider what reply I shall take back to Him who sent me.”כא:יג
וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛יד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד אֶפְּלָה־נָּ֣א בְיַד־יְהֹוָ֗ה כִּֽי־רַבִּ֤ים רַחֲמָיו֙ מְאֹ֔ד וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽל׃
רש"י
רד''ק
13.
David said to Gad, “I am in great distress. Let me fall into the hands of the L<small>ORD</small>, for His compassion is very great; and let me not fall into the hands of men.”כא:יד
וַיִּתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה דֶּ֖בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃
רש"י
רד''ק
14.
The L<small>ORD</small> sent a pestilence upon Israel, and 70,000 men fell in Israel.כא:טו
וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים <small>׀</small> מַלְאָ֥ךְ <small>׀</small> לִירוּשָׁלַ֘͏ִם֮ לְהַשְׁחִיתָהּ֒ וּכְהַשְׁחִ֗ית רָאָ֤ה יְהֹוָה֙ וַיִּנָּ֣חֶם עַל־הָרָעָ֔ה וַיֹּ֨אמֶר לַמַּלְאָ֤ךְ הַמַּשְׁחִית֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ עֹמֵ֔ד עִם־גֹּ֖רֶן אׇרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
רש"י
רד''ק
15.
God sent an angel to Jerusalem to destroy it, but as he was about to wreak destruction, the L<small>ORD</small> saw and renounced further punishment and said to the destroying angel, “Enough! Stay your hand!” The angel of the L<small>ORD</small> was then standing by the threshing floor of Ornan the Jebusite.כא:טז
וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜יד אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ עֹמֵ֗ד בֵּ֤ין הָאָ֙רֶץ֙ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֔יִם וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ נְטוּיָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּפֹּ֨ל דָּוִ֧יד וְהַזְּקֵנִ֛ים מְכֻסִּ֥ים בַּשַּׂקִּ֖ים עַל־פְּנֵיהֶֽם׃
רש"י
רד''ק
16.
David looked up and saw the angel of the L<small>ORD</small> standing between heaven and earth, with a drawn sword in his hand directed against Jerusalem. David and the elders, covered in sackcloth, threw themselves on their faces.כא:יז
וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶֽל־הָאֱלֹהִ֡ים הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ה֤וּא אֲשֶׁר־חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּֽבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
רש"י
רד''ק
17.
David said to God, “Was it not I alone who ordered the numbering of the people? I alone am guilty, and have caused severe harm; but these sheep, what have they done? O L<small>ORD</small> my God, let Your hand fall upon me and my father’s house, and let not Your people be plagued!”כא:יח
וּמַלְאַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אָמַ֥ר אֶל־גָּ֖ד לֵאמֹ֣ר לְדָוִ֑יד כִּ֣י <b>׀</b> יַעֲלֶ֣ה דָוִ֗יד לְהָקִ֤ים מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אׇרְנָ֥ן הַיְבֻסִֽי׃
רש"י
רד''ק
18.
The angel of the L<small>ORD</small> told Gad to inform David that David should go and set up an altar to the L<small>ORD</small> on the threshing floor of Ornan the Jebusite.כא:יט
וַיַּ֤עַל דָּוִיד֙ בִּדְבַר־גָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃
רש"י
רד''ק
19.
David went up, following Gad’s instructions, which he had delivered in the name of the L<small>ORD</small>.כא:כ
וַיָּ֣שׇׁב אׇרְנָ֗ן וַיַּרְא֙ אֶת־הַמַּלְאָ֔ךְ וְאַרְבַּ֧עַת בָּנָ֛יו עִמּ֖וֹ מִֽתְחַבְּאִ֑ים וְאׇרְנָ֖ן דָּ֥שׁ חִטִּֽים׃
רש"י
רד''ק
20.
Ornan too saw the angel; his four sons who were with him hid themselves while Ornan kept on threshing wheat.כא:כא
וַיָּבֹ֥א דָוִ֖יד עַד־אׇרְנָ֑ן וַיַּבֵּ֤ט אׇרְנָן֙ וַיַּ֣רְא אֶת־דָּוִ֔יד וַיֵּצֵא֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לְדָוִ֛יד אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
רש"י
רד''ק
21.
David came to Ornan; when Ornan looked up, he saw David and came off the threshing floor and bowed low to David, with his face to the ground.כא:כב
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶל־אׇרְנָ֗ן תְּנָה־לִּי֙ מְק֣וֹם הַגֹּ֔רֶן וְאֶבְנֶה־בּ֥וֹ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה בְּכֶ֤סֶף מָלֵא֙ תְּנֵ֣הוּ לִ֔י וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם׃
רש"י
רד''ק
22.
David said to Ornan, “Sell me the site of the threshing floor, that I may build on it an altar to the L<small>ORD</small>. Sell it to me at the full price, that the plague against the people will be checked.”כא:כג
וַיֹּ֨אמֶר אׇרְנָ֤ן אֶל־דָּוִיד֙ קַֽח־לָ֔ךְ וְיַ֛עַשׂ אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יו רְאֵה֩ נָתַ֨תִּי הַבָּקָ֜ר לָעֹל֗וֹת וְהַמּוֹרִגִּ֧ים לָעֵצִ֛ים וְהַחִטִּ֥ים לַמִּנְחָ֖ה הַכֹּ֥ל נָתָֽתִּי׃
רש"י
רד''ק
23.
Ornan said to David, “Take it and let my lord the king do whatever he sees fit. See, I donate oxen for burnt offerings, and the threshing boards for wood, as well as wheat for a meal offering—I donate all of it.”כא:כד
וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ לְאׇרְנָ֔ן לֹ֕א כִּֽי־קָנֹ֥ה אֶקְנֶ֖ה בְּכֶ֣סֶף מָלֵ֑א כִּ֠י לֹא־אֶשָּׂ֤א אֲשֶׁר־לְךָ֙ לַיהֹוָ֔ה וְהַעֲל֥וֹת עוֹלָ֖ה חִנָּֽם׃
רש"י
רד''ק
24.
But King David replied to Ornan, “No, I will buy them at the full price. I cannot make a present to the L<small>ORD</small> of what belongs to you, or sacrifice a burnt offering that has cost me nothing.”כא:כה
וַיִּתֵּ֥ן דָּוִ֛יד לְאׇרְנָ֖ן בַּמָּק֑וֹם שִׁקְלֵ֣י זָהָ֔ב מִשְׁקָ֖ל שֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
רש"י
רד''ק
25.
So David paid Ornan for the site 600 shekels’ worth of gold.כא:כו
וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם דָּוִ֤יד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיִּקְרָא֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַֽיַּעֲנֵ֤הוּ בָאֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
רש"י
רד''ק
26.
And David built there an altar to the L<small>ORD</small> and sacrificed burnt offerings and offerings of well-being. He invoked the L<small>ORD</small>, who answered him with fire from heaven on the altar of burnt offerings.כא:כז
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ לַמַּלְאָ֔ךְ וַיָּ֥שֶׁב חַרְבּ֖וֹ אֶל־נְדָנָֽהּ׃
רש"י
רד''ק
27.
The L<small>ORD</small> ordered the angel to return his sword to its sheath.כא:כח
בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא בִּרְא֤וֹת דָּוִיד֙ כִּֽי־עָנָ֣הוּ יְהֹוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אׇרְנָ֣ן הַיְבוּסִ֑י וַיִּזְבַּ֖ח שָֽׁם׃
רש"י
רד''ק
28.
At that time, when David saw that the L<small>ORD</small> answered him at the threshing floor of Ornan the Jebusite, then he sacrificed there—כא:כט
וּמִשְׁכַּ֣ן יְ֠הֹוָ֠ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה מֹשֶׁ֧ה בַמִּדְבָּ֛ר וּמִזְבַּ֥ח הָעוֹלָ֖ה בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא בַּבָּמָ֖ה בְּגִבְעֽוֹן׃
רש"י
רד''ק
29.
for the Tabernacle of the L<small>ORD</small>, which Moses had made in the wilderness, and the altar of burnt offerings, were at that time in the shrine at Gibeon,כא:ל
וְלֹא־יָכֹ֥ל דָּוִ֛יד לָלֶ֥כֶת לְפָנָ֖יו לִדְרֹ֣שׁ אֱלֹהִ֑ים כִּ֣י נִבְעַ֔ת מִפְּנֵ֕י חֶ֖רֶב מַלְאַ֥ךְ יְהֹוָֽה׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
רש"י
רד''ק