Posuk

כא:א
וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ <small>׀</small> מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃
אונקלוס וּשְׁמַע כְּנַעֲנָאָה מַלְכָּא דַעֲרָד יָתֵב דָּרוֹמָא אֲרֵי אֲתָא יִשְׂרָאֵל אֹרַח מְאַלְלַיָּא וְאַגַּח קְרָבָא בְּיִשְׂרָאֵל וּשְׁבָא מִנֵּיהּ שִׁבְיָא:
רש"י
רד''ק
1.
When the Canaanite, king of Arad, who dwelt in the Negeb, learned that Israel was coming by the way of Atharim,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Atharim </b>Meaning of Heb. <i>ha-’atharim</i> uncertain. Targum and other ancient versions render “the way [taken by] the scouts.”</i> he engaged Israel in battle and took some of them captive.

כא:ב
וַיִּדַּ֨ר יִשְׂרָאֵ֥ל נֶ֛דֶר לַֽיהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָתֹ֨ן תִּתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְהַֽחֲרַמְתִּ֖י אֶת־עָרֵיהֶֽם׃
אונקלוס וְקַיֵּם יִשְׂרָאֵל קְיָם קֳדָם יְיָ וַאֲמַר אִם מִמְסַר תִּמְסַר יָת עַמָּא הָדֵין בִּידִי וַאֲגַמַּר יָת קִרְוֵיהוֹן:
רש"י
רד''ק
2.
Then Israel made a vow to יהוה and said, “If You deliver this people into our hand, we will proscribe<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>proscribe </b>I.e., utterly destroy, reserving no booty except what is deposited in the Sanctuary; see Josh. 6.24.</i> their towns.”

כא:ג
וַיִּשְׁמַ֨ע יְהֹוָ֜ה בְּק֣וֹל יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וַיַּחֲרֵ֥ם אֶתְהֶ֖ם וְאֶת־עָרֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם חׇרְמָֽה׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס וְקַבֵּיל יְיָ צְלוֹתֵיהּ דְּיִשְׂרָאֵל וּמְסַר יָת כְּנַעֲנָאָה וְגַמַּר יָתְהוֹן וְיָת קִרְוֵיהוֹן וּקְרָא שְׁמָא דְאַתְרָא חָרְמָה:
רש"י
רד''ק
3.
יהוה heeded Israel’s plea and delivered up the Canaanites; and they and their cities were proscribed. So that place was named Hormah.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Hormah </b>Connected with <i>heḥerim</i> “to proscribe.”</i>

כא:ד
וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף לִסְבֹ֖ב אֶת־אֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ־הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃
אונקלוס וּנְטָלוּ מְהֹר טוּרָא אֹרַח יַמָּא דְסוּף לְאַקָּפָא יָת אַרְעָא דֶאֱדוֹם וַעֲקַת נַפְשָׁא דְעַמָּא בְּאוֹרְחָא:
רש"י
רד''ק
4.
They set out from Mount Hor by way of the Sea of Reeds<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Sea of Reeds </b>Traditionally, but incorrectly, “Red Sea.”</i> to skirt the land of Edom. But the people grew restive on the journey,

כא:ה
וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֖וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֙חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃
אונקלוס וְאִתְרַעַם עַמָּא בְּמֵימְרָא דַיְיָ וְעִם משֶׁה נְצוֹ לְמָא אַסֶּקְתּוּנָא מִמִּצְרַיִם לִמְמַת בְּמַדְבְּרָא אֲרֵי לֵית לַחְמָא וְלֵית מַיָּא וְנַפְשָׁנָא עָקַת בְּמַנָּא הָדֵין דְּמֵיכְלֵיהּ קָלִיל:
רש"י
רד''ק
5.
and the people spoke against God and against Moses, “Why did you make us leave Egypt to die in the wilderness? There is no bread and no water, and we have come to loathe this miserable food.”

כא:ו
וַיְשַׁלַּ֨ח יְהֹוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מׇת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
אונקלוס וְגָרֵי יְיָ בְּעַמָּא יָת חִיוַן קָלָן וּנְכִיתוּ יָת עַמָּא וּמִית עַם סַגִּי מִיִּשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
6.
יהוה sent <i>seraph</i><sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>seraph </b>Cf. Isa. 14.29; 30.6. Others “fiery”; exact meaning of Heb. <i>saraph</i> uncertain. Cf. Deut. 8.15.</i> serpents against the people. They bit the people and many of the Israelites died.

כא:ז
וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־דִבַּ֤רְנוּ בַֽיהֹוָה֙ וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּ אֶת־הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם׃
אונקלוס וַאֲתָא עַמָּא לְמשֶׁה וַאֲמָרוּ חַבְנָא אֲרֵי אִתְרַעַמְנָא קֳדָם יְיָ וְעִמָּךְ נְצֵינָא צַלִּי קֳדָם יְיָ וְיַעֲדִּי מִנָּנָא יָת חִוְיָא וְצַלִּי משֶׁה עַל עַמָּא:
רש"י
רד''ק
7.
The people came to Moses and said, “We sinned by speaking against יהוה and against you. Intercede with יהוה to take away the serpents from us!” And Moses interceded for the people.

כא:ח
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
אונקלוס וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עֲבֵיד לָךְ קָלְיָא וְשַׁוֵּי יָתֵיהּ עַל אָת וִיהֵי כָּל דְּיִתְנְכִית וְיֶחֱזֵי יָתֵיהּ וְיִתְקַיָּם:
רש"י
רד''ק
8.
Then יהוה said to Moses, “Make a <i>seraph</i><sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>seraph </b>See note at v. 6.</i> figure and mount it on a standard. And anyone who was bitten who then looks at it shall recover.”

כא:ט
וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל־הַנֵּ֑ס וְהָיָ֗ה אִם־נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת־אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל־נְחַ֥שׁ הַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי׃
אונקלוס וַעֲבַד משֶׁה חִוְיָא דִנְחָשָׁא וְשַׁוְיֵיהּ עַל אָת וַהֲוָה כַּד נָכִית חִוְיָא יָת גַּבְרָא וּמִסְתַּכֵּל לְחִוְיָא דִנְחָשָׁא וּמִתְקַיָּם:
רש"י
רד''ק
9.
Moses made a copper serpent and mounted it on a standard; and when bitten by a serpent, anyone who looked at the copper serpent would recover.

כא:י
וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃
אונקלוס וּנְטָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁרוֹ בְּאֹבֹת:
רש"י
רד''ק
10.
The Israelites marched on and encamped at Oboth.

כא:יא
וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֞וּ בְּעִיֵּ֣י הָֽעֲבָרִ֗ים בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מוֹאָ֔ב מִמִּזְרַ֖ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃
אונקלוס וּנְטָלוּ מֵאֹבֹת וּשְׁרוֹ בִּמְגִיזַת עֲבָרָאֵי בְּמַדְבְּרָא דִּי עַל אַפֵּי מוֹאָב מִמַּדְנַח שִׁמְשָׁא:
רש"י
רד''ק
11.
They set out from Oboth and encamped at Iye-abarim, in the wilderness bordering on Moab to the east.

כא:יב
מִשָּׁ֖ם נָסָ֑עוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּנַ֥חַל זָֽרֶד׃
אונקלוס מִתַּמָּן נְטָלוּ וּשְׁרוֹ בְּנַחֲלָא דְזָרֶד:
רש"י
רד''ק
12.
From there they set out and encamped at the wadi Zered.

כא:יג
מִשָּׁם֮ נָסָ֒עוּ֒ וַֽיַּחֲנ֗וּ מֵעֵ֤בֶר אַרְנוֹן֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר הַיֹּצֵ֖א מִגְּבֻ֣ל הָֽאֱמֹרִ֑י כִּ֤י אַרְנוֹן֙ גְּב֣וּל מוֹאָ֔ב בֵּ֥ין מוֹאָ֖ב וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃
אונקלוס מִתַּמָּן נְטָלוּ וּשְׁרוֹ מֵעִבְרָא דְאַרְנוֹן דִּי בְמַדְבְּרָא דְּנָפֵק מִתְּחוּם אֱמוֹרָאָה אֲרֵי אַרְנוֹן תְּחוּם מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין אֱמוֹרָאָה:
רש"י
רד''ק
13.
From there they set out and encamped beyond the Arnon, that is, in the wilderness that extends from the territory of the Amorites. For the Arnon is the boundary of Moab, between Moab and the Amorites.

כא:יד
עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהֹוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן׃
אונקלוס עַל כֵּן יִתְאַמַּר בְּסִפְרָא קְרָבִין דַּעֲבַד יְיָ עַל יַמָּא דְסוּף וּגְבוּרַן דְּעַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן:
רש"י
רד''ק
14.
Therefore the Book of the Wars of יהוה speaks of<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">The quotation that follows is a fragment; its text and meaning are uncertain.</i> “…Waheb in Suphah, and the wadis: the Arnon

כא:טו
וְאֶ֙שֶׁד֙ הַנְּחָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה לְשֶׁ֣בֶת עָ֑ר וְנִשְׁעַ֖ן לִגְב֥וּל מוֹאָֽב׃
אונקלוס וְשָׁפוּךְ נַחֲלַיָּא דְּמִדַּבְּרִין לָקֳבֵל לְחַיָּת וּמִסְתְּמִיךְ לִתְחוּם מוֹאָב:
רש"י
רד''ק
15.
with its tributary wadis, stretched along the settled country of Ar, hugging the territory of Moab…”

כא:טז
וּמִשָּׁ֖ם בְּאֵ֑רָה הִ֣וא הַבְּאֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לְמֹשֶׁ֔ה אֱסֹף֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָהֶ֖ם מָֽיִם׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס וּמִתַּמָּן אִתְיְהִיבַת לְהוֹן בֵּירָא הִיא בֵירָא דִּי אֲמַר יְיָ לְמשֶׁה כְּנוֹשׁ יָת עַמָּא וְאֶתֵּן לְהוֹן מַיָּא:
רש"י
רד''ק
16.
And from there to Beer,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Beer </b>Lit. “well.”</i> which is the well where יהוה said to Moses, “Assemble the people that I may give them water.”

כא:יז
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
אונקלוס בְּכֵן שַׁבַּח יִשְׂרָאֵל יָת תּוּשְׁבַּחְתָּא הָדָא סַקִּי בֵירָא שַׁבָּחוּ לָהּ:
רש"י
רד''ק
17.
Then Israel sang this song:<br>Spring up, O well—sing to it—<br>

כא:יח
בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֙וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה׃
אונקלוס בֵּירָא דְּחָפְרוּהָ רַבְרְבַיָּא כְּרוּהָ רֵישֵׁי עַמָּא סַפְרַיָּא בְּחוּטְרֵיהוֹן וּמִמַּדְבְּרָא אִתְיְהִיבַת לְהוֹן:
רש"י
רד''ק
18.
The well which the chieftains dug,<br>Which the nobles of the people started<br>With maces, with their own staffs. And from Midbar<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Midbar </b>Septuagint “the well” (= Beer); cf. v. 16.</i> to Mattanah,

כא:יט
וּמִמַּתָּנָ֖ה נַחֲלִיאֵ֑ל וּמִנַּחֲלִיאֵ֖ל בָּמֽוֹת׃
אונקלוס וּמִדְּאִתְיְהִיבַת לְהוֹן נָחֲתָא עִמְּהוֹן לְנַחֲלַיָּא וּמִנַחֲלַיָּא סָלְקָא עִמְּהוֹן לְרָמָתָא:
רש"י
רד''ק
19.
and from Mattanah to Nahaliel, and from Nahaliel to Bamoth,

כא:כ
וּמִבָּמ֗וֹת הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס וּמֵרָמָתָא לְחֵילַיָּא דִּי בְּחַקְלֵי מוֹאָב רֵישׁ רָמָתָא וּמִסְתַּכְיָא עַל אַפֵּי בֵית יְשִׁימוֹן:
רש"י
רד''ק
20.
and from Bamoth to the valley that is in the country of Moab, at the peak of Pisgah, overlooking the wasteland.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>wasteland </b>Or “Jeshimon.”</i>

כא:כא
וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיחֹ֥ן מֶֽלֶךְ־הָאֱמֹרִ֖י לֵאמֹֽר׃
אונקלוס וּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אִזְגַּדִּין לְוָת סִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה לְמֵימָר:
רש"י
רד''ק
21.
Israel now sent messengers to Sihon king of the Amorites, saying,

כא:כב
אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם לֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר בְּדֶ֤רֶךְ הַמֶּ֙לֶךְ֙ נֵלֵ֔ךְ עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ׃
אונקלוס אֲעִבַר בְּאַרְעָךְ לָא נִסְטֵי בַּחֲקַל וּבִכְרַם לָא נִשְׁתֵּי מֵי גוֹב בְּאֹרַח מַלְכָּא נֵזֵל עַד דִּי נְעִבַר תְּחוּמָךְ:
רש"י
רד''ק
22.
“Let me pass through your country. We will not turn off into fields or vineyards, and we will not drink water from wells. We will follow the king’s highway until we have crossed your territory.”

כא:כג
וְלֹא־נָתַ֨ן סִיחֹ֣ן אֶת־יִשְׂרָאֵל֮ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלוֹ֒ וַיֶּאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת־כׇּל־עַמּ֗וֹ וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
אונקלוס וְלָא שְׁבַק סִיחוֹן יָת יִשְׂרָאֵל לְמֶעְבַּר בִּתְחוּמֵיהּ וּכְנַשׁ סִיחוֹן יָת כָּל עַמֵּיהּ וּנְפַק לָקֳדָמוּת יִשְׂרָאֵל לְמַדְבְּרָא וַאֲתָא לְיָהַץ וִאַגִּיחַ קְרָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
23.
But Sihon would not let Israel pass through his territory. Sihon gathered all his troops and went out against Israel in the wilderness. He came to Jahaz and engaged Israel in battle.

כא:כד
וַיַּכֵּ֥הוּ יִשְׂרָאֵ֖ל לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּירַ֨שׁ אֶת־אַרְצ֜וֹ מֵֽאַרְנֹ֗ן עַד־יַבֹּק֙ עַד־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֣י עַ֔ז גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
אונקלוס וּמְחָהִי יִשְׂרָאֵל לְפִתְגַּם דְּחָרֶב וִירֵת יָת אַרְעֵיהּ מְאַרְנוֹנָא עַד יוּבְקָא עַד בְּנֵי עַמּוֹן אֲרֵי תַקִּיף תְּחוּמָא דִּבְנֵי עַמּוֹן:
רש"י
רד''ק
24.
But Israel put them to the sword, and took possession of their land, from the Arnon to the Jabbok, as far as [Az] of the Ammonites, for Az<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Az </b>Septuagint “Jazer,” cf. v. 32. Others “for the boundary of the Ammonites was strong.”</i> marked the boundary of the Ammonites.

כא:כה
וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כׇּל־הֶעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכׇל־עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבּ֖וֹן וּבְכׇל־בְּנֹתֶֽיהָ׃
אונקלוס וּכְבַשׁ יִשְׂרָאֵל יָת כָּל קִרְוַיָּא הָאִלֵּין וִיתֵב יִשְׂרָאֵל בְּכָל קִרְוֵי אֱמוֹרָאָה בְּחֶשְׁבּוֹן וּבְכָל כַּפְרָנָהָא:
רש"י
רד''ק
25.
Israel took all those towns. And Israel settled in all the towns of the Amorites, in Heshbon and all its dependencies.

כא:כו
כִּ֣י חֶשְׁבּ֔וֹן עִ֗יר סִיחֹ֛ן מֶ֥לֶךְ הָאֱמֹרִ֖י הִ֑וא וְה֣וּא נִלְחַ֗ם בְּמֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיִּקַּ֧ח אֶת־כׇּל־אַרְצ֛וֹ מִיָּד֖וֹ עַד־אַרְנֹֽן׃
אונקלוס אֲרֵי חֶשְׁבּוֹן קַרְתָּא דְּסִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה הִיא וְהוּא אַגַּח קְרָבָא בְּמַלְכָּא דְמוֹאָב קַדְמָאָה וּנְסִיב יָת כָּל אַרְעֵיהּ מִידֵיהּ עַד אַרְנוֹן:
רש"י
רד''ק
26.
Now Heshbon was the city of Sihon king of the Amorites, who had fought against a former king of Moab and taken all his land from him as far as the Arnon.

כא:כז
עַל־כֵּ֛ן יֹאמְר֥וּ הַמֹּשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבּ֑וֹן תִּבָּנֶ֥ה וְתִכּוֹנֵ֖ן עִ֥יר סִיחֽוֹן׃
אונקלוס עַל כֵּן יֵימְרוּן מְתָלַיָּא עוּלוּ לְחֶשְׁבּוֹן תִּתְבְּנֵי וְתִשְׁתַּכְלַל קַרְתָּא דְסִיחוֹן:
רש"י
רד''ק
27.
Therefore the bards would recite:<br><sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">The meaning of several parts of this ancient poem is no longer certain.</i> “Come to Heshbon; firmly built<br>And well founded is Sihon’s city.<br>

כא:כח
כִּי־אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבּ֔וֹן לֶהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מוֹאָ֔ב בַּעֲלֵ֖י בָּמ֥וֹת אַרְנֹֽן׃
אונקלוס אֲרֵי קִידוּם תַּקִּיף כְּאֶשָּׁא נְפַק מֵחֶשְׁבּוֹן עָבְדֵי קְרָבָא כְּשַׁלְהוֹבִיתָא מִקַּרְתָּא דְסִיחוֹן קְטִילוּ עַמָּא דִּשְׁרוֹ בִלְחָיַת מוֹאָב כּוּמְרַיָּא דְּפָלְחִין בֵּית דַּחֲלָא רָמָתָא דְאַרְנוֹן:
רש"י
רד''ק
28.
For fire went forth from Heshbon,<br>Flame from Sihon’s city,<br>Consuming Ar of Moab,<br>The lords of Bamoth<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Bamoth </b>Cf. vv. 19 and 20 and Num. 22.21.</i> by the Arnon.<br>

כא:כט
אוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖דְתָּ עַם־כְּמ֑וֹשׁ נָתַ֨ן בָּנָ֤יו פְּלֵיטִם֙ וּבְנֹתָ֣יו בַּשְּׁבִ֔ית לְמֶ֥לֶךְ אֱמֹרִ֖י סִיחֽוֹן׃
אונקלוס וַי לְכוֹן מוֹאָבָאֵי אֲבַדְתּוּן עַמָּא דְפָלְחִין לִכְמוֹשׁ מְסַר בְּנוֹהִי צִירִין וּבְנָתֵיהּ בְּשִׁבְיָא לְמַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה סִיחוֹן:
רש"י
רד''ק
29.
Woe to you, O Moab!<br>You are undone, O people of Chemosh!<br>His sons are rendered fugitive<br>And his daughters captive<br>By an Amorite king, Sihon.”<br>

כא:ל
וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבּ֖וֹן עַד־דִּיבֹ֑ן וַנַּשִּׁ֣ים עַד־נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖רׄ עַד־מֵֽידְבָֽא׃
אונקלוס וּמַלְכוּ פְסָקַת מֵחֶשְׁבּוֹן עֲדָא שׁוּלְטַן מִדִּיבוֹן וְצַדִיאוּ עַד נֹפַח דִּסְמִיךְ עַד מֵידְבָא:
רש"י
רד''ק
30.
<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">Meaning of verse uncertain. Alternatively: “Their dominion is at an end / From Heshbon to Dibon / And from Nashim to Nophah, / Which is hard by Medeba.”</i> Yet we have cast them down utterly,<br>Heshbon along with Dibon;<br>We have wrought desolation at Nophah,<br>Which is hard by Medeba.

כא:לא
וַיֵּ֙שֶׁב֙ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּאֶ֖רֶץ הָאֱמֹרִֽי׃
אונקלוס וִיתֵב יִשְׂרָאֵל בַּאֲרַע אֱמוֹרָאָה:
רש"י
רד''ק
31.
So Israel occupied the land of the Amorites.

כא:לב
וַיִּשְׁלַ֤ח מֹשֶׁה֙ לְרַגֵּ֣ל אֶת־יַעְזֵ֔ר וַֽיִּלְכְּד֖וּ בְּנֹתֶ֑יהָ <span class="mam-kq"><span class="mam-kq-k">(ויירש)</span> <span class="mam-kq-q">[וַיּ֖וֹרֶשׁ]</span></span> אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־שָֽׁם׃
אונקלוס וּשְׁלַח משֶׁה לְאַלָּלָא יָת יַעְזֵר וּכְבָשׁוּ כַּפְרָנָהָא וְתָרִיךְ יָת אֱמוֹרָאָה דִּי תַמָּן:
רש"י
רד''ק
32.
Then Moses sent to spy out Jazer, and they captured its dependencies and dispossessed the Amorites who were there.

כא:לג
וַיִּפְנוּ֙ וַֽיַּעֲל֔וּ דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתָ֜ם ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃
אונקלוס וְאִתְפְּנִיאוּ וּסְלִיקוּ לְאֹרַח מַתְנָן וּנְפַק עוֹג מַלְכָּא דְמַתְנָן לָקֳדָמוּתְהוֹן הוּא וְכָל עַמֵּיהּ לְאַגָּחָא קְרָבָא לְאֶדְרֶעִי:
רש"י
רד''ק
33.
They marched on and went up the road to Bashan, and King Og of Bashan, with all his troops, came out to Edrei to engage them in battle.

כא:לד
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ אַל־תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־כׇּל־עַמּ֖וֹ וְאֶת־אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן׃
אונקלוס וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה לָא תִדְחַל מִנֵּיהּ אֲרֵי בִידָךְ מְסָרִית יָתֵיהּ וְיָת כָּל עַמֵּיהּ וְיָת אַרְעֵיהּ וְתַעְבֵּד לֵיהּ כְּמָא דִי עֲבַדְתְּ לְסִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה דִּי יָתֵב בְּחֶשְׁבּוֹן:
רש"י
רד''ק
34.
But יהוה said to Moses, “Do not fear him, for I give him and all his troops and his land into your hand. You shall do to him as you did to Sihon king of the Amorites who dwelt in Heshbon.”

כא:לה
וַיַּכּ֨וּ אֹת֤וֹ וְאֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־כׇּל־עַמּ֔וֹ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֑יד וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־אַרְצֽוֹ׃
אונקלוס וּמְחוֹ יָתֵיהּ וְיָת בְּנוֹהִי וְיָת כָּל עַמֵּיהּ עַד דְּלָא אִשְׁתְּאַר לֵיהּ מְשֵׁזִיב וִירִיתוּ יָת אַרְעֵיהּ:
רש"י
רד''ק
35.
They defeated him and his sons and all his troops, until no remnant was left him; and they took possession of his country.

תּוֹרָה בְּמִדְבַּר פרק כא
Torah Bamidbar Chapter 21