Posuk
כב:א
וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
אונקלוס
וּנְטָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁרוֹ בְּמֵשְׁרַיָּא דְמוֹאָב מֵעִבְרָא לְיַרְדְּנָא דִירֵחוֹ:
רש"י
רד''ק
1.
The Israelites then marched on and encamped in the steppes of Moab, across the Jordan from Jericho.כב:ב
וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃
אונקלוס
וַחֲזָא בָּלָק בַּר צִפּוֹר יָת כָּל דִּי עֲבַד יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוֹרָאֵי:
רש"י
רד''ק
2.
Balak son of Zippor saw all that Israel had done to the Amorites.כב:ג
וַיָּ֨גׇר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ה֑וּא וַיָּ֣קׇץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אונקלוס
וּדְחֵל מוֹאֲבָאָה מִן קֳדָם עַמָּא לַחֲדָא אֲרֵי סַגִּי הוּא וַעֲקַת לְמוֹאֲבָאָה מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
3.
Moab was alarmed because that people was so numerous. Moab dreaded the Israelites,כב:ד
וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת־כׇּל־סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן־צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃
אונקלוס
וַאֲמַר מוֹאָב לְסָבֵי מִדְיָן כְּעַן יְשֵׁיצוּן קְהָלָא יָת כָּל סַחֲרָנָנָא כְּמָא דִמְלַחִיךְ תּוֹרָא יָת יְרוֹקָא דְחַקְלָא וּבָלָק בַּר צִפּוֹר מַלְכָּא לְמוֹאָב בְּעִדָּנָא הַהִיא:
רש"י
רד''ק
4.
and Moab said to the elders of Midian, “Now this horde will lick clean all that is about us as an ox licks up the grass of the field.” Balak son of Zippor, who was king of Moab at that time,כב:ה
וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּעֹ֗ר<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">(בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר)</i> פְּ֠ת֠וֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמּ֖וֹ לִקְרֹא־ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּ֠ה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃
אונקלוס
וּשְׁלַח אִזְגַּדִּין לְוָת בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר לִפְתוֹר אֲרָם דְעַל פְּרָת אֲרַע בְּנֵי עַמֵּיהּ לְמִקְרֵי לֵיהּ לְמֵימָר הָא עַמָּא נְפַק מִמִּצְרַיִם הָא חֲפָא יָת עֵין שִׁמְשָׁא דְאַרְעָא וְהוּא שָׁרֵי מִלְּקִבְלִי:
רש"י
רד''ק
5.
sent messengers to Balaam son of Beor in Pethor, which is by the Euphrates,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Euphrates </b>Lit. “the River.”</i> in the land of his kinsfolk, to invite him, saying, “There is a people that came out of Egypt; it hides the earth from view, and it is settled next to me.כב:ו
וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃
אונקלוס
וּכְעַן אִיתָא כְעַן לוֹט לִי יָת עַמָּא הָדֵין אֲרֵי תַקִּיף הוּא מִנִּי מָאִים אֵכּוּל לְאַגָּחָא בֵיהּ קְרָב וַאֲתָרֵכִנֵּיהּ מִן אַרְעָא אֲרֵי יְדַעְנָא יָת דִּי תְבָרַךְ מְבָרָךְ וְדִי תְלוֹט לִיט:
רש"י
רד''ק
6.
Come then, put a curse upon this people for me, since they are too numerous for me; perhaps I can thus defeat them and drive them out of the land. For I know that whomever you bless is blessed indeed, and whomever you curse is cursed.”כב:ז
וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃
אונקלוס
וַאֲזָלוּ סָבֵי מוֹאָב וְסָבֵי מִדְיָן וְקִסְמַיָּא בִּידֵיהוֹן וַאֲתוֹ לְוָת בִּלְעָם וּמַלִּילוּ עִמֵּיהּ פִּתְגָּמֵי בָלָק:
רש"י
רד''ק
7.
The elders of Moab and the elders of Midian, versed in divination,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>versed in divination </b>Lit. “with divination in their power (hand).”</i> set out. They came to Balaam and gave him Balak’s message.כב:ח
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לִ֤ינוּ פֹה֙ הַלַּ֔יְלָה וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֶתְכֶם֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּשְׁב֥וּ שָׂרֵֽי־מוֹאָ֖ב עִם־בִּלְעָֽם׃
אונקלוס
וַאֲמַר לְהוֹן בִּיתוּ הָכָא בְּלֵילְיָא וְאָתֵב יָתְכוֹן פִּתְגָּמָא כְּמָא דִּי מַלֵּיל יְיָ עִמִּי וְאוֹרִיכוּ רַבְרְבֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם:
רש"י
רד''ק
8.
He said to them, “Spend the night here, and I shall reply to you as יהוה may instruct me.” So the Moabite dignitaries stayed with Balaam.כב:ט
וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃
אונקלוס
וַאֲתָא מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְוָת בִּלְעָם וַאֲמַר מָן גֻּבְרַיָּא הָאִלֵּין דְּעִמָּךְ:
רש"י
רד''ק
9.
God came to Balaam and said, “What do these men<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>men </b>Lit. “participants whose involvement defines the depicted situation.” NJPS “people.” See the Dictionary under <i>’ish</i>.</i> want of you?”כב:י
וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מוֹאָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי׃
אונקלוס
וַאֲמַר בִּלְעָם קֳדָם יְיָ בָּלָק בַּר צִפּוֹר מַלְכָּא דְמוֹאָב שְׁלַח לְוָתִי:
רש"י
רד''ק
10.
Balaam said to God, “Balak son of Zippor, king of Moab, sent me this message:כב:יא
הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת־עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה־לִּי֙ אֹת֔וֹ אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בּ֖וֹ וְגֵרַשְׁתִּֽיו׃
אונקלוס
הָא עַמָּא דִּי נְפַק מִמִּצְרַיִם וַחֲפָא יָת עֵין שִׁמְשָׁא דְאַרְעָא כְּעַן אִיתָא לוֹט לִי יָתֵיהּ מָאִים אֵיכוּל לְאַגָּחָא בֵיהּ קְרָב וַאֲתָרֵכִנֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
11.
Here is a people that came out from Egypt and hides the earth from view. Come now and curse them for me; perhaps I can engage them in battle and drive them off.”כב:יב
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
אונקלוס
וַאֲמַר יְיָ לְבִלְעָם לָא תֵזִל עִמְּהוֹן לָא תְלוּט יָת עַמָּא אֲרֵי בְרִיךְ הוּא:
רש"י
רד''ק
12.
But God said to Balaam, “Do not go with them. You must not curse that people, for they are blessed.”כב:יג
וַיָּ֤קׇם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל־אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהֹוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃
אונקלוס
וְקָם בִּלְעָם בְּצַפְרָא וַאֲמַר לְרַבְרְבֵי בָלָק אִיזִילוּ לְאַרְעֲכוֹן אֲרֵי לֵית רַעֲוָא קֳדָם יְיָ לְמִשְׁבְּקִי לְמִזַל עִמְּכוֹן:
רש"י
רד''ק
13.
Balaam arose in the morning and said to Balak’s dignitaries, “Go back to your own country, for יהוה will not let me go with you.”כב:יד
וַיָּק֙וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ׃
אונקלוס
וְקָמוּ רַבְרְבֵי מוֹאָב וַאֲתוֹ לְוָת בָּלָק וַאֲמָרוּ סָרֵב בִּלְעָם לְמֵתֵי עִמָּנָא:
רש"י
רד''ק
14.
The Moabite dignitaries left, and they came to Balak and said, “Balaam refused to come with us.”כב:טו
וַיֹּ֥סֶף ע֖וֹד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה׃
אונקלוס
וְאוֹסִיף עוֹד בָּלָק לְמִשְׁלַח רַבְרְבִין סַגִּיאִין וְיַקִּירִין מֵאִלֵּין:
רש"י
רד''ק
15.
Then Balak sent other dignitaries, more numerous and distinguished than the first.כב:טז
וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן־צִפּ֔וֹר אַל־נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי׃
אונקלוס
וַאֲתוֹ לְוָת בִּלְעָם וַאֲמָרוּ לֵיהּ כִּדְנַן אֲמַר בָּלָק בַּר צִפּוֹר לָא כְעַן תִּתְמְנַע מִלְּמֵתֵי לְוָתִי:
רש"י
רד''ק
16.
They came to Balaam and said to him, “Thus says Balak son of Zippor: Please do not refuse to come to me.כב:יז
כִּֽי־כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה־נָּא֙ קָֽבָה־לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
אונקלוס
אֲרֵי יְקָרָא אֲיַקְּרִנָּךְ לַחֲדָא וְכֹל דִּי תֵימַר לִי אַעְבֵּד וְאִיתָא כְעַן לוֹט לִי יָת עַמָּא הָדֵין:
רש"י
רד''ק
17.
I will reward you richly and I will do anything you ask of me. Only come and damn this people for me.”כב:יח
וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־יִתֶּן־לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשׂ֥וֹת קְטַנָּ֖ה א֥וֹ גְדוֹלָֽה׃
אונקלוס
וְאָתֵב בִּלְעָם וַאֲמַר לְעַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֵי בֵיתֵיהּ כְּסַף וּדְהָב לֵית לִי רְשׁוּ לְמֶעְבַּר עַל גְּזֵרַת מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהִי לְמֶעְבַּד זְעֶרְתָּא אוֹ רַבְּתָא:
רש"י
רד''ק
18.
Balaam replied to Balak’s officials, “Though Balak were to give me his house full of silver and gold, I could not do anything, big or little, contrary to the command of my God יהוה.כב:יט
וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־יֹּסֵ֥ף יְהֹוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי׃
אונקלוס
וּכְעַן אוֹרִיכוּ כְעַן הָכָא אַף אַתּוּן בְּלֵילְיָא וְאִדַּע מָא יוֹסֵף יְיָ לְמַלָּלָא עִמִּי:
רש"י
רד''ק
19.
So you, too, stay here overnight, and let me find out what else יהוה may say to me.”כב:כ
וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים <small>׀</small> אֶל־בִּלְעָם֮ לַ֒יְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃
אונקלוס
וַאֲתָא מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְבִלְעָם בְּלֵילְיָא וַאֲמַר לֵיהּ אִם לְמִקְרֵי לָךְ אֲתוֹ גֻבְרַיָּא קוּם אִזֵּל עִמְּהוֹן וּבְרַם יָת פִּתְגָּמָא דִּי אֲמַלֵּל עִמָּךְ יָתֵיהּ תַּעְבֵּד:
רש"י
רד''ק
20.
That night God came to Balaam and said to him, “If the agents<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>agents </b>See note at 13.2; cf. note at Gen. 18.2.</i> have come to invite you, you may go with them. But whatever I command you, that you shall do.”כב:כא
וַיָּ֤קׇם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃
אונקלוס
וְקָם בִּלְעָם בְּצַפְרָא וְזָרִיז יָת אַתָּנֵיהּ וַאֲזַל עִם רַבְרְבֵי מוֹאָב:
רש"י
רד''ק
21.
When he arose in the morning, Balaam saddled his ass and departed with the Moabite dignitaries.כב:כב
וַיִּֽחַר־אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי־הוֹלֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן ל֑וֹ וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל־אֲתֹנ֔וֹ וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמּֽוֹ׃
אונקלוס
וּתְקֵף רָגְזָא דַיְיָ אֲרֵי אָזֵל הוּא וְאִתְעַתַּד מַלְאָכָא דַיְיָ בְּאָרְחָא לְשָׂטָן לֵיהּ וְהוּא רָכִיב עַל אַתָּנֵיהּ וּתְרֵין עוּלֵמוֹהִי עִמֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
22.
But God was incensed at his going; so a messenger of יהוה took a position in his way as an adversary. He was riding on his she-ass, with his two servants alongside,כב:כג
וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ׃
אונקלוס
וַחֲזַת אַתָּנָא יָת מַלְאָכָא דַיְיָ מְעַתַּד בְּאָרְחָא וְחַרְבֵּיהּ שְׁלִיפָא בִּידֵיהּ וּסְטַת אַתָּנָא מִן אוֹרְחָא וַאֲזָלַת בְּחַקְלָא וּמְחָא בִלְעָם יָת אַתָּנָא לְאַסְטָיוּתַהּ לְאָרְחָא:
רש"י
רד''ק
23.
when the ass caught sight of the messenger of יהוה standing in the way, with his drawn sword in his hand. The ass swerved from the road and went into the fields; and Balaam beat the ass to turn her back onto the road.כב:כד
וַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה בְּמִשְׁע֖וֹל הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה׃
אונקלוס
וְקָם מַלְאָכָא דַיְיָ בִּשְׁבִיל כַּרְמַיָּא אַתְרָא דְּגָדֵרָא מִכָּא וְגָדֵרָא מִכָּא:
רש"י
רד''ק
24.
The messenger of יהוה then stationed himself in a lane between the vineyards, with a fence on either side.כב:כה
וַתֵּ֨רֶא הָאָת֜וֹן אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֗ה וַתִּלָּחֵץ֙ אֶל־הַקִּ֔יר וַתִּלְחַ֛ץ אֶת־רֶ֥גֶל בִּלְעָ֖ם אֶל־הַקִּ֑יר וַיֹּ֖סֶף לְהַכֹּתָֽהּ׃
אונקלוס
וַחֲזַת אַתָּנָא יָת מַלְאָכָא דַיְיָ וְאִדְחֵקַת לְכָתְלָא וּדְחֵקַת יָת רִגְלָא דְבִלְעָם לְכָתְלָא וְאוֹסִיף לְמִמְחַהּ:
רש"י
רד''ק
25.
The ass, seeing the messenger of יהוה, pressed herself against the wall and squeezed Balaam’s foot against the wall; so he beat her again.כב:כו
וַיּ֥וֹסֶף מַלְאַךְ־יְהֹוָ֖ה עֲב֑וֹר וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָק֣וֹם צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין־דֶּ֥רֶךְ לִנְט֖וֹת יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃
אונקלוס
וְאוֹסֵף מַלְאָכָא דַיְיָ לְמֶעְבָּר וְקָם בַּאֲתַר עָק דִּי לֵית אֹרַח לְמִסְטֵי לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא:
רש"י
רד''ק
26.
Once more the messenger of יהוה moved forward and stationed himself on a spot so narrow that there was no room to swerve right or left.כב:כז
וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתוֹן֙ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר־אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת־הָאָת֖וֹן בַּמַּקֵּֽל׃
אונקלוס
וַחֲזַת אַתָּנָא יָת מַלְאָכָא דַיְיָ וּרְבָעַת תְּחוֹת בִּלְעָם וּתְקֵף רוּגְזָא דְבִלְעָם וּמְחָא יָת אַתָּנָא בְּחֻטְרָא:
רש"י
רד''ק
27.
When the ass now saw the messenger of יהוה, she lay down under Balaam; and Balaam was furious and beat the ass with his stick.כב:כח
וַיִּפְתַּ֥ח יְהֹוָ֖ה אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים׃
אונקלוס
וּפְתַח יְיָ יָת פּוּמָא דְַאַתָּנָא וַאֲמָרַת לְבִלְעָם מֶה עֲבָדִית לָךְ אֲרֵי מְחִיתַנִּי דְּנַן תְּלַת זִמְנִין:
רש"י
רד''ק
28.
Then יהוה opened the ass’s mouth, and she said to Balaam, “What have I done to you that you have beaten me these three times?”כב:כט
וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָת֔וֹן כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ־חֶ֙רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ׃
אונקלוס
וַאֲמַר בִּלְעָם לְאַתָּנָא אֲרֵי חַיִּכְתְּ בִּי אִלּוּפוֹן אִית חַרְבָּא בִּידִי אֲרֵי כְעַן קְטַלְתִּיךְ:
רש"י
רד''ק
29.
Balaam said to the ass, “You have made a mockery of me! If I had a sword with me, I’d kill you.”כב:ל
וַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא׃
אונקלוס
וַאֲמָרַת אַתָּנָא לְבִלְעָם הֲלָא אֲנָא אַתָּנָךְ דִּי רְכַבְתְּ עֲלַי מִדְּאִיתָךְ עַד יוֹמָא הָדֵין הֲמֵילַף אַלִּיפְנָא לְמֶעְבַּד לָךְ כְּדֵין וַאֲמַר לָא:
רש"י
רד''ק
30.
The ass said to Balaam, “Look, I am the ass that you have been riding all along until this day! Have I been in the habit of doing thus to you?” And he answered, “No.”כב:לא
וַיְגַ֣ל יְהֹוָה֮ אֶת־עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלֻפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיִּקֹּ֥ד וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו׃
אונקלוס
וּגְלָא יְיָ יָת עֵינֵי בִלְעָם וַחֲזָא יָת מַלְאָכָא דַיְיָ מְעַתַּד בְּאָרְחָא וְחַרְבֵּיהּ שְׁלִיפָא בִּידֵיהּ וּכְרַע וּסְגִיד לְאַפּוֹהִי:
רש"י
רד''ק
31.
Then יהוה uncovered Balaam’s eyes, and he saw the messenger of יהוה standing in the way, his drawn sword in his hand; thereupon he bowed right down to the ground.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>right down to the ground </b>Lit. “and prostrated himself to his nostrils.”</i>כב:לב
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃
אונקלוס
וַאֲמַר לֵיהּ מַלְאָכָא דַיְיָ עַל מָא מְחִיתָא יָת אֲתָּנָךְ דְּנַן תְּלַת זִמְנִין הָא אֲנָא נְפָקִית לְמִסְטַן אֲרֵי גְלֵי קֳדָמַי דְּאַתְּ רָעֵי לְמֵזַל בְּאוּרְחָא לְקִבְלִי:
רש"י
רד''ק
32.
The messenger of יהוה said to him, “Why have you beaten your ass these three times? It is I who came out as an adversary, for the errand is obnoxious<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>obnoxious </b>Precise meaning of Heb. <i>yarat</i> uncertain.</i> to me.כב:לג
וַתִּרְאַ֙נִי֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם־אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּי וְאוֹתָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי׃
אונקלוס
וַחֲזַתְנִי אַתָּנָא וּסְטַת מִן קֳדָמַי דְּנַן תְּלַת זִמְנִין אִלּוּפוֹן לָא סְטַת מִן קֳדָמַי אֲרֵי כְעַן אַף יָתָךְ קְטָלִית וְיָתַהּ קַיֵּמִית:
רש"י
רד''ק
33.
And when the ass saw me, she shied away because of me those three times. If she had not shied away from me, you are the one I should have killed, while sparing her.”כב:לד
וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛ה אִם־רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי׃
אונקלוס
וַאֲמַר בִּלְעָם לְמַלְאָכָא דַיְיָ חָבִית אֲרֵי לָא יְדָעִית דִּי אַתְּ מְעַתַּד לָקֳדָמוּתִי בְּאָרְחָא וּכְעַן אִם בִּישׁ בְּעֵינָיךְ אֵתוֹב לִי:
רש"י
רד''ק
34.
Balaam said to the messenger of יהוה, “I erred because I did not know that you were standing in my way. If you still disapprove, I will turn back.”כב:לה
וַיֹּ֩אמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃
אונקלוס
וַאֲמַר מַלְאָכָא דַיְיָ לְבִלְעָם אִזֵּל עִם גֻּבְרַיָּא וּלְחוֹד יָת פִּתְגָּמָא דִי אֲמַלֵּל עִמָּךְ יָתֵיהּ תְּמַלֵּל וַאֲזַל בִּלְעָם עִם רַבְרְבֵי בָלָק:
רש"י
רד''ק
35.
But the messenger of יהוה said to Balaam, “Go with the men.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>men </b>(So NJPS.) See note to v. 9.</i> But you must say nothing except what I tell you.” So Balaam went on with Balak’s dignitaries.כב:לו
וַיִּשְׁמַ֥ע בָּלָ֖ק כִּ֣י בָ֣א בִלְעָ֑ם וַיֵּצֵ֨א לִקְרָאת֜וֹ אֶל־עִ֣יר מוֹאָ֗ב אֲשֶׁר֙ עַל־גְּב֣וּל אַרְנֹ֔ן אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַגְּבֽוּל׃
אונקלוס
וּשְׁמַע בָּלָק אֲרֵי אֲתָא בִלְעָם וּנְפַק לָקֳדָמוּתֵיהּ לְקַרְתָּא דְמוֹאָב דִּי עַל תְּחוּם אַרְנוֹן דִּי בִּסְטַר תְּחוּמָא:
רש"י
רד''ק
36.
When Balak heard that Balaam was coming, he went out to meet him at Ir-moab, which is on the Arnon border, at its farthest point.כב:לז
וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לִקְרֹא־לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹא־הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔ם לֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ׃
אונקלוס
וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם הֲלָא מִשְׁלַח שְׁלָחִית לְוָתָךְ לְמִקְרֵי לָךְ לְמָא לָא אָתֵיתָא לְוָתִי הַבְּקוּשְׁטָא הֲוֵיתָא אָמַר לֵית אֲנָא יָכִיל לְיַקְּרוּתָךְ:
רש"י
רד''ק
37.
Balak said to Balaam, “When I first sent to invite you, why didn’t you come to me? Am I really unable to reward you?”כב:לח
וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־בָּלָ֗ק הִֽנֵּה־בָ֙אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה הֲיָכֹ֥ל אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧ים אֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃
אונקלוס
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק הָא אָתֵיתִי לְוָתָךְ כְּעַן הֲמֵיכַל יָכִלְנָא לְמַלָּלָא מִדָּעָם פִּתְגָּמָא דִּישַׁוִּי יְיָ בְּפוּמִי יָתֵיהּ אֲמַלֵּל:
רש"י
רד''ק
38.
But Balaam said to Balak, “And now that I have come to you, have I the power to speak freely? I can utter only the word that God puts into my mouth.”כב:לט
וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֽוֹת׃
אונקלוס
וַאֲזַל בִּלְעָם עִם בָּלָק וַאֲתוֹ לְקִרְיַת מָחוֹזוֹהִי:
רש"י
רד''ק
39.
Balaam went with Balak and they came to Kiriath-huzoth.כב:מ
וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃
אונקלוס
וּנְכֵס בָּלָק תּוֹרִין וְעָאן וּשְׁלַח לְבִלְעָם וּלְרַבְרְבַיָּא דִּי עִמֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
40.
Balak sacrificed oxen and sheep, and had them served to Balaam and the dignitaries with him.כב:מא
וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃
אונקלוס
וַהֲוָה בְצַפְרָא וּדְבַר בָּלָק יָת בִּלְעָם וְאַסְּקֵיהּ לְרָמַת דַּחַלְתֵּיהּ וְחֲזָא מִתַּמָּן קְצַת מִן עַמָּא:
רש"י
רד''ק