Posuk
כג:א
וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃
אונקלוס
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק בְּנֵה לִי הָכָא שַׁבְעָא מַדְבְּחִין וְאַתְקֵן לִי הָכָא שַׁבְעָא תוֹרִין וְשַׁבְעָא דִכְרִין:
רש"י
רד''ק
1.
Balaam said to Balak, “Build me seven altars here and have seven bulls and seven rams ready here for me.”כג:ב
וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֨עַל בָּלָ֧ק וּבִלְעָ֛ם פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
אונקלוס
וַעֲבַד בָּלָק כְּמָא דִי מַלֵּיל בִּלְעָם וְאַסֵּק בָּלָק וּבִלְעָם תּוֹר וּדְכַר עַל כָּל מַדְבְּחָא:
רש"י
רד''ק
2.
Balak did as Balaam directed; and Balak and Balaam offered up a bull and a ram on each altar.כג:ג
וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֮ עַל־עֹלָתֶ֒ךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֵ֤ה יְהֹוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־יַּרְאֵ֖נִי וְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי׃
אונקלוס
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק אִתְעַתַּד עַל עֲלָתָךְ וְאֵיהַךְ מָאִים יְעָרַע מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לָקֳדָמוּתִי וּפִתְגָּמָא דְיַחֲזִנַּנִי וְאֵחַוֵּי לָךְ וַאֲזַל יְחִידִי:
רש"י
רד''ק
3.
Then Balaam said to Balak, “Stay here beside your offerings while I am gone. Perhaps יהוה will grant me a manifestation, and whatever is revealed to me I will tell you.” And he went off alone.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>alone </b>Others “to a bare height”; exact meaning of Heb. <i>shephi</i> uncertain.</i>כג:ד
וַיִּקָּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת־שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
אונקלוס
וַעֲרַע מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְוָת בִּלְעָם וַאֲמַר לֵיהּ יָת שַׁבְעָא מַדְבְּחִין סַדָּרִית וְאַסֵּקִית תּוֹר וּדְכַר עַל כָּל מַדְבְּחָא:
רש"י
רד''ק
4.
God became manifest to Balaam, who stated, “I have set up the seven altars and offered up a bull and a ram on each altar.”כג:ה
וַיָּ֧שֶׂם יְהֹוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃
אונקלוס
וְשַׁוִּי יְיָ פִּתְגָּמָא בְּפוּמָא דְבִלְעָם וַאֲמַר תּוּב לְוָת בָּלָק וּכְדֵין תְּמַלֵּל:
רש"י
רד''ק
5.
And יהוה put a word in Balaam’s mouth and said, “Return to Balak and speak thus.”כג:ו
וַיָּ֣שׇׁב אֵלָ֔יו וְהִנֵּ֥ה נִצָּ֖ב עַל־עֹלָת֑וֹ ה֖וּא וְכׇל־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃
אונקלוס
וְתָב לְוָתֵיהּ וְהָא מְעַתַּד עַל עֲלָתֵיהּ הוּא וְכָל רַבְרְבֵי מוֹאָב:
רש"י
רד''ק
6.
So he returned to him and found him standing beside his offerings, and all the Moabite dignitaries with him.כג:ז
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן־אֲ֠רָ֠ם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃
אונקלוס
וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר מִן אֲרָם דַּבְּרַנִי בָלָק מַלְכָּא דְמוֹאָב מִטּוּרֵי מַדִּינְחָא אִיתָא לוּט לִי יַעֲקֹב וְאִיתָא תָּרֵךְ לִי יִשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
7.
He took up his theme, and said:<br>From Aram has Balak brought me,<br>Moab’s king from the hills of the East:<br>Come, curse me Jacob,<br>Come, tell Israel’s doom!<br>כג:ח
מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהֹוָֽה׃
אונקלוס
מָא אֲלוֹטֵיהּ דְלָא לַטְיֵהּ אֵל וּמָא אֲתָרְכֵיהּ דְּלָא תָרְכֵיהּ יְיָ:
רש"י
רד''ק
8.
How can I damn whom God<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>God </b>Heb <i>El</i>, as often in these poems.</i> has not damned,<br>How doom when יהוה has not doomed?<br>כג:ט
כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃
אונקלוס
אֲרֵי מֵרֵישׁ טוּרַיָּא חֲזִיתֵיהּ וּמֵרָמָתָא סְכִיתֵיהּ הָא עַמָּא בִּלְחוֹדֵיהוֹן עֲתִידִין דְּיַחְסְנוּן עָלְמָא וּבַעֲמָמַיָּא לָא יִתְדָּנוּן גְּמִירָא:
רש"י
רד''ק
9.
As I see them from the mountain tops,<br>Gaze on them from the heights,<br>There is a people that dwells apart,<br>Not reckoned among the nations,<br>כג:י
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
אונקלוס
מָן יֵיכוֹל לְמִמְנֵי דַּעְדְּקַיָּא דְבֵית יַעֲקֹב דְּאָמִיר עֲלֵיהוֹן יִסְגּוּן כְּעַפְרָא דְאַרְעָא אוֹ חֲדָא מֵאַרְבַּע מַשִּׁרְיָתָא דְיִשְׂרָאֵל תְּמוּת נַפְשִׁי מוֹתָא דְקַשִּׁיטוֹהִי וִיהֵי סוֹפִי כְּוָתְהוֹן:
רש"י
רד''ק
10.
Who can count the dust<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>dust </b>Cf. Gen. 13.16.</i> of Jacob,<br>Number<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Number </b>Lit. “and the number of.”</i> the dust-cloud of Israel?<br>May I die the death of the upright,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>upright </b>Heb. <i>yesharim</i>, a play on <i>yeshurun</i> (“Jeshurun” in Deut. 32.15), a name for Israel.</i> <br>May my fate be like theirs!כג:יא
וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם מֶ֥ה עָשִׂ֖יתָ לִ֑י לָקֹ֤ב אֹיְבַי֙ לְקַחְתִּ֔יךָ וְהִנֵּ֖ה בֵּרַ֥כְתָּ בָרֵֽךְ׃
אונקלוס
וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם מֶה עֲבַדְתְּ לִי לְמֵילַט סַנְאַי דְּבַרְתִּיךְ וְהָא בָרָכָא מְבָרְכַת לְהוֹן:
רש"י
רד''ק
11.
Then Balak said to Balaam, “What have you done to me? Here I brought you to damn my enemies, and instead you have blessed them!”כג:יב
וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהֹוָה֙ בְּפִ֔י אֹת֥וֹ אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר׃
אונקלוס
וַאֲתֵב וַאֲמַר הֲלָא יָת דִּישַׁוִּי יְיָ בְּפוּמִי יָתֵיהּ אֶטַּר לְמַלָּלָא:
רש"י
רד''ק
12.
He replied, “I can only repeat faithfully what יהוה puts in my mouth.”כג:יג
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק <span class="mam-kq"><span class="mam-kq-k">(לך)</span> <span class="mam-kq-q">[לְכָה־]</span></span>נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקׇבְנוֹ־לִ֖י מִשָּֽׁם׃
אונקלוס
וַאֲמַר לֵיהּ בָּלָק אִיתָא כְעַן עִמִּי לַאֲתַר אוֹחֳרַן דְּתֵחֲזִנֵּיהּ מִתַּמָּן לְחוֹד קְצָתֵיהּ תֶּחֱזֵי וְכוּלֵּיהּ לָא תֶחֱזֵי וּתְלוּטֵיהּ לִי מִתַּמָּן:
רש"י
רד''ק
13.
Then Balak said to him, “Come with me to another place from which you can see them—you will see only a portion of them; you will not see all of them—and damn them for me from there.”כג:יד
וַיִּקָּחֵ֙הוּ֙ שְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים אֶל־רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וַיִּ֙בֶן֙ שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֔ת וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
אונקלוס
וְדַבְּרֵיהּ לַחֲקַל סְכוּתָא לְרֵישׁ רָמָתָא וּבְנָא שַׁבְעָא מַדְבְּחִין וְאַסֵּק תּוֹר וּדְכַר עַל כָּל מַדְבְּחָא:
רש"י
רד''ק
14.
With that, he took him to Sedehzophim,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Sedehzophim </b>Or “Lookout Point.”</i> on the summit of Pisgah. He built seven altars and offered a bull and a ram on each altar.כג:טו
וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־בָּלָ֔ק הִתְיַצֵּ֥ב כֹּ֖ה עַל־עֹלָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִ֖י אִקָּ֥רֶה כֹּֽה׃
אונקלוס
וַאֲמַר לְבָלָק אִתְעַתַּד הָכָא עַל עֲלָתָךְ וַאֲנָא אִתְמְטֵי עַד כָּא:
רש"י
רד''ק
15.
And [Balaam] said to Balak, “Stay here beside your offerings, while I seek a manifestation yonder.”כג:טז
וַיִּקָּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃
אונקלוס
וַעֲרַע מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְבִלְעָם וְשַׁוִּי פִתְגָּמָא בְּפוּמֵיהּ וַאֲמַר תּוּב לְוָת בָּלָק וּכְדֵין תְּמַלֵּל:
רש"י
רד''ק
16.
יהוה became manifest to Balaam and put a word in his mouth, saying, “Return to Balak and speak thus.”כג:יז
וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנּ֤וֹ נִצָּב֙ עַל־עֹ֣לָת֔וֹ וְשָׂרֵ֥י מוֹאָ֖ב אִתּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ בָּלָ֔ק מַה־דִּבֶּ֖ר יְהֹוָֽה׃
אונקלוס
וַאֲתָא לְוָתֵיהּ וְהוּא מְעַתַּד עַל עֲלָתֵיהּ וְרַבְרְבֵי מוֹאָב עִמֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ בָּלָק מָא מַלִּיל יְיָ:
רש"י
רד''ק
17.
He went to him and found him standing beside his offerings, and the Moabite dignitaries with him. Balak asked him, “What did יהוה say?”כג:יח
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשְׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר׃
אונקלוס
וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר קוּם בָּלָק וּשְׁמַע אָצֵית לְמֵימְרִי בַּר צִפֹּר:
רש"י
רד''ק
18.
And he took up his theme, and said:<br>Up, Balak, attend,<br>Give ear unto me, son of Zippor!<br>כג:יט
לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃
אונקלוס
לָא כְמִלֵּי בְנֵי אֱנָשָׁא מֵימַר אֱלָהָא בְּנֵי אֱנָשָׁא אָמְרִין וּמְכַדְּבִין וְאַף לָא כְּעוֹבָדֵי בְנֵי בִשְׂרָא דִּי אִנּוּן גָּזְרִין לְמֶעְבַּד וְתַיְּבִין וּמִתְמַלְּכִין דְּהוּא אָמַר וְעָבֵד וְכָל מֵימְרֵיהּ מִתְקַיָּם:
רש"י
רד''ק
19.
God is not human to be capricious,<br>Or mortal to have a change of heart.<br>Would [God] speak and not act,<br>Promise and not fulfill?<br>כג:כ
הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃
אונקלוס
הָא בִרְכָן קַבֵּלִית וַאֲבָרֵכִנֵּיהּ לְיִשְׂרָאֵל וְלָא אָתֵב בִּרְכְּתִי מִנֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
20.
My message was to bless:<br>When [God] blesses, I cannot reverse it.<br>כג:כא
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
אונקלוס
אִסְתַּכָּלִית לֵית פָּלְחֵי גִּלּוּלִין בִּדְבֵית יַעֲקֹב וְאַף לָא עָבְדֵי לֵאוּת שְׁקַר בְּיִשְׂרָאֵל מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָהוֹן בְּסַעְדְּהוֹן וּשְׁכִינַת מַלְכְּהוֹן בֵּינֵיהוֹן:
רש"י
רד''ק
21.
No harm is in sight for Jacob,<br>No woe in view for Israel.<br>Their God יהוה is with them,<br>And their King’s<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>King’s </b>A poetic figure; in the ancient Near East, this role ideally represented protection and caring help.</i> acclaim in their midst.<br>כג:כב
אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃
אונקלוס
אֱלָהָא דְּאַפֵּקִנּוּן מִמּצְרָיִם תּוּקְפָּא וְרוּמָא דִּילֵיהּ:
רש"י
רד''ק
22.
God who freed them from Egypt<br>Is for them like the horns<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>horns </b>Lit. “eminences,” used figuratively.</i> of the wild ox.<br>כג:כג
כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל׃
אונקלוס
אֲרֵי לָא נַחֲשַׁיָּא צָבָן דְּיִיטַב לִדְבֵית יַעֲקֹב וְאַף לָא קְסָמַיָּא רְעַן בִּרְבוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּעִדַּן יִתְאַמַּר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מֶה עֲבַד אֱלָהָא:
רש"י
רד''ק
23.
Lo, there is no augury in Jacob,<br>No divining in Israel:<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>No divining in Israel </b>Cf. Deut. 18.10–15.</i> <br>Jacob is told at once,<br>Yea Israel, what God has planned.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Jacob is told … what God has planned </b>Or, “Else would it be told to Jacob, / Yea to Israel, what God has planned.”</i> <br>כג:כד
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
אונקלוס
הָא עַמָּא כְּלֵיתָא שָׁרֵי וּכְאַרְיָא יִתְנַטָּל לָא יִשְׁרֵי בְאַרְעֵיהּ עַד דְּיִקְטוֹל קְטוֹל וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירָת:
רש"י
רד''ק
24.
Lo, a people that rises like a lioness,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>lioness </b>So traditionally; NJPS “lion.” Precise meaning of Heb. <i>lavi’</i> uncertain; see next note.</i> <br>Leaps up like a lion,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>lion </b>So traditionally; NJPS “king of beasts.” Heb. <i>’ari</i>. Cf. previous note; this verse’s two terms distinguish either sexes or breeds.</i> <br>Rests not till it has feasted on prey<br>And drunk the blood of the slain.כג:כה
וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם גַּם־קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרְכֶֽנּוּ׃
אונקלוס
וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם אַף מֵילַט לָא תְלוּטִנּוּן אַף בְּרָכָא לָא תְבָרֵכִנּוּן:
רש"י
רד''ק
25.
Thereupon Balak said to Balaam, “Don’t curse them and don’t bless them!”כג:כו
וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֹת֥וֹ אֶֽעֱשֶֽׂה׃
אונקלוס
וַאֲתֵב בִּלְעָם וַאֲמַר לְבָלָק הֲלָא מַלֵּלִית עִמָּךְ לְמֵימָר כֹּל דִּי יְמַלֵּל יְיָ יָתֵיהּ אֶעְבֵּד:
רש"י
רד''ק
26.
In reply, Balaam said to Balak, “But I told you: Whatever יהוה says, that I must do.”כג:כז
וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לְכָה־נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־מָק֖וֹם אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י מִשָּֽׁם׃
אונקלוס
וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם אִיתָא כְעַן אֲדַבְּרִנָּךְ לַאֲתַר אָחֳרָן מָאִים יְהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ וּתְלוּטֵיהּ לִי מִתַּמָּן:
רש"י
רד''ק
27.
Then Balak said to Balaam, “Come now, I will take you to another place. Perhaps God will deem it right that you damn them for me there.”כג:כח
וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃
אונקלוס
וּדְבַר בָּלָק יָת בִּלְעָם רֵישׁ רָמָתָא דְּמִסְתַּכְּיָא עַל אַפֵּי בֵית יְשִׁימוֹן:
רש"י
רד''ק
28.
Balak took Balaam to the peak of Peor, which overlooks the wasteland.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>wasteland </b>Cf. note at 21.20.</i>כג:כט
וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽם׃
אונקלוס
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק בְּנֵה לִי הָכָא שַׁבְעָא מַדְבְּחִין וְאַתְקֵין לִי הָכָא שַׁבְעָא תוֹרִין וְשַׁבְעָא דִכְרִין:
רש"י
רד''ק
29.
Balaam said to Balak, “Build me here seven altars, and have seven bulls and seven rams ready for me here.”כג:ל
וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
אונקלוס
וַעֲבַד בָּלָק כְּמָא דִי אֲמַר בִּלְעָם וְאַסֵּק תּוֹר וּדְכַר עַל כָּל מַדְבְּחָא:
רש"י
רד''ק