Posuk
כד:א
וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהֹוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃
אונקלוס
וַחֲזָא בִלְעָם אֲרֵי תַקִּין קֳדָם יְיָ לְבָרָכָא יָת יִשְׂרָאֵל וְלָא הֲלַךְ כִּזְמַן בִּזְמַן אֶלָּהֵן לָקֳדָמוּת נְחָשַׁיָּא וְשַׁוִּי לְמַדְבְּרָא אַפּוֹהִי:
רש"י
רד''ק
1.
Now Balaam, seeing that it pleased יהוה to bless Israel, did not, as on previous occasions, go in search of omens, but turned his face toward the wilderness.כד:ב
וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃
אונקלוס
וּזְקֵף בִּלְעָם יָת עֵנוֹהִי וַחֲזָא יָת יִשְׂרָאֵל שָׁרָן לְשִׁבְטוֹהִי וּשְׁרַת עֲלוֹהִי רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ:
רש"י
רד''ק
2.
As Balaam looked up and saw Israel encamped tribe by tribe, the spirit of God came upon him.כד:ג
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃
אונקלוס
וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר אֵמַר בִּלְעָם בְּרֵיהּ בְּעוֹר וְאֵמַר גַּבְרָא דְּשַׁפִּיר חָזֵי:
רש"י
רד''ק
3.
Taking up his theme, he said:<br><sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">Some of the poetic portions of this chapter are unclear.</i> Word of Balaam son of Beor,<br>Word of the man<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>man </b>Heb. <i>gever</i>; more precisely, a man who makes his presence felt.</i> whose eye is true,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>whose eye is true </b>Others “whose eye is (or, eyes are) open”; meaning of Heb. uncertain.</i> <br>כד:ד
נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי־אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃
אונקלוס
אֵמַר דִּשְׁמַע מֵימַר מִן קֳדָם אֵל וְחֵזוּ מִן קֳדָם שַׁדַּי חָזֵי שְׁכִיב וּמִתְגְּלֵי לֵיהּ:
רש"י
רד''ק
4.
Word of one who hears God’s speech,<br>Who beholds visions from the Almighty,<br>Prostrate, but with eyes unveiled:<br>כד:ה
מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
אונקלוס
מָא טָבָא אַרְעָךְ יַעֲקֹב בֵּית מֵישְׁרָיךְ יִשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
5.
How fair are your tents, O Jacob,<br>Your dwellings, O Israel!<br>כד:ו
כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהֹוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃
אונקלוס
כְּנַחֲלִין דְּמִדַּבְּרִין כְּגִנַּת שַׁקְיָא דְעַל פְּרָת כְּבוּסְמַיָּא דִּנְצִיב יְיָ כְּאַרְזִין דִּנְצִיבִין עַל מַיָּא:
רש"י
רד''ק
6.
Like palm-groves that stretch out,<br>Like gardens beside a river,<br>Like aloes planted by יהוה,<br>Like cedars beside the water;<br>כד:ז
יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
אונקלוס
יִסְגֵּי מַלְכָּא דְּיִתְרַבָּא מִבְּנוֹהִי וְיִשְׁלוֹט בְּעַמְמִין סַגִּיאִין וְיִתְקוֹף מֵאֲגַג מַלְכֵּיהּ וְתִתְנְטֵל מַלְכוּתֵיהּ:
רש"י
רד''ק
7.
Their boughs drip with moisture,<br>Their roots<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Their roots </b>Lit. “and its seed.”</i> have abundant water.<br>Their ruler shall rise above Agag,<br>Their sovereignty shall be exalted.<br>כד:ח
אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃
אונקלוס
אֱלָהָא דְּאַפֵּקִנּוּן מִמִּצְרַיִם תָּקְפָּא וְרוּמָא דִּילֵיהּ יֵיכְלוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְסֵי עַמְמַיָּא סַנְאֵיהוֹן וּבְבִזַּת מַלְכֵּיהוֹן יִתְפַּנְּקוּן וְאַרְעַתְהוֹן יַחְסְנוּן:
רש"י
רד''ק
8.
God who freed them from Egypt<br>Is for them like the horns<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>horns </b>See note at 23.22.</i> of the wild ox.<br>They shall devour enemy nations,<br>Crush their bones,<br>And smash their arrows.<br>כד:ט
כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרְכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃
אונקלוס
יְנוּחַ יִשְׁרֵי בִתְקוֹף כְּאַרְיָא וּכְלֵיתָא לֵית מַלְכוּ דִתְזַעְזְעִינֵיהּ בְּרִיכָךְ יְהוֹן בְּרִיכִין וְלִיטָיךְ יְהוֹן לִיטִין:
רש"י
רד''ק
9.
They crouch, they lie down like a lion,<br>Like a lioness;<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>lioness </b>Heb. <i>lavi’</i>; NJPS “king of beasts.” See the first note at 23.24.</i> who dares rouse them?<br>Blessed are they who bless you,<br>Accursed they who curse you!כד:י
וַיִּֽחַר־אַ֤ף בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיִּסְפֹּ֖ק אֶת־כַּפָּ֑יו וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ קְרָאתִ֔יךָ וְהִנֵּה֙ בֵּרַ֣כְתָּ בָרֵ֔ךְ זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃
אונקלוס
וּתְקֵף רוּגְזָא דְבָלָק בְּבִלְעָם וּשְׁקָפִנּוּן לִידוֹהִי וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם לְמֵילַט סַנְאַי קְרִיתָךְ וְהָא בָּרָכָא מְבָרְכַת לְהוֹן דְּנַן תְּלַת זִמְנִין:
רש"י
רד''ק
10.
Enraged at Balaam, Balak struck his hands together. “I called you,” Balak said to Balaam, “to damn my enemies, and instead you have blessed them these three times!כד:יא
וְעַתָּ֖ה בְּרַח־לְךָ֣ אֶל־מְקוֹמֶ֑ךָ אָמַ֙רְתִּי֙ כַּבֵּ֣ד אֲכַבֶּדְךָ֔ וְהִנֵּ֛ה מְנָעֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִכָּבֽוֹד׃
אונקלוס
וּכְעַן אֵזִיל לָךְ לְאַתְרָךְ אֲמָרִית יְקָרָא אֲיַקְּרִנָּךְ וְהָא מְנָעָךְ יְיָ מִן יְקָר:
רש"י
רד''ק
11.
Back with you at once to your own place! I was going to reward you richly, but יהוה has denied you the reward.”כד:יב
וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א גַּ֧ם אֶל־מַלְאָכֶ֛יךָ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥חְתָּ אֵלַ֖י דִּבַּ֥רְתִּי לֵאמֹֽר׃
אונקלוס
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק הֲלָא אַף לְאִזְגַדָּיךְ דִּי שַׁלְּחַת לְוָתִי מַלֵּלִית לְמֵימָר:
רש"י
רד''ק
12.
Balaam replied to Balak, “But I even told the messengers you sent to me,כד:יג
אִם־יִתֶּן־לִ֨י בָלָ֜ק מְלֹ֣א בֵיתוֹ֮ כֶּ֣סֶף וְזָהָב֒ לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּ֣י יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת טוֹבָ֛ה א֥וֹ רָעָ֖ה מִלִּבִּ֑י אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃
אונקלוס
אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֵי בֵיתֵיהּ כְּסַף וּדְהַב לֵית לִי רְשׁוּ לְמֶעְבַּר עַל גְּזֵרַת מֵימְרָא דַיְיָ לְמֶעְבַּד טַבְתָא אוֹ בִישְׁתָא מֵרְעוּתִי דִּימַלֵּל יְיָ יָתֵיהּ אֲמַלֵּל:
רש"י
רד''ק
13.
‘Though Balak were to give me his house full of silver and gold, I could not of my own accord do anything good or bad contrary to יהוה’s command. What יהוה says, that I must say.’כד:יד
וְעַתָּ֕ה הִנְנִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔ אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃
אונקלוס
וּכְעַן הָא אֲנָא אָזֵל לְעַמִּי אִיתָא אֲמַלְכִינָךְ מָא דְתַעְבֵּד וַאֲחַוֵּי לָךְ מָא דְיַעְבֵּד עַמָּא הָדֵין לְעַמָּךְ בְּסוֹף יוֹמַיָּא:
רש"י
רד''ק
14.
And now, as I go back to my people, let me inform you of what this people will do to your people in days to come.”כד:טו
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃
אונקלוס
וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר אֵמַר בִּלְעָם בְּרֵיהּ בְּעוֹר וְאֵמַר גַּבְרָא דְּשַׁפִּיר חָזֵי:
רש"י
רד''ק
15.
He took up his theme, and said:<br>Word of Balaam son of Beor,<br>Word of the man<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>man </b>See note at v. 3.</i> whose eye is true,<br>כד:טז
נְאֻ֗ם שֹׁמֵ֙עַ֙ אִמְרֵי־אֵ֔ל וְיֹדֵ֖עַ דַּ֣עַת עֶלְי֑וֹן מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃
אונקלוס
אֵמַר דִּשְׁמַע מֵימַר מִן קֳדָם אֵל וִידַע מַדַּע מִן קֳדָם עִלָּאָה חֵזוּ מִן קֳדָם שַׁדַּי חָזֵי שְׁכִיב וּמִתְגְּלֵי לֵיהּ:
רש"י
רד''ק
16.
Word of one who hears God’s speech,<br>Who obtains knowledge from the Most High,<br>And beholds visions from the Almighty,<br>Prostrate, but with eyes unveiled:<br>כד:יז
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
אונקלוס
חֲזִיתֵיהּ וְלָא כְעַן סְכִיתֵיהּ וְלָא אִיתוֹהִי קָרִיב כַּד יְקוּם מַלְכָּא מִיַּעֲקֹב וְיִתְרַבָּא מְשִׁיחָא מִיִּשְׁרָאֵל וְיִקְטוֹל רַבְרְבֵי מוֹאָב וְיִשְׁלוֹט בְּכָל בְּנֵי אֱנָשָׁא:
רש"י
רד''ק
17.
What I see for them is not yet,<br>What I behold will not be soon:<br>A star rises from Jacob,<br>A scepter comes forth from Israel;<br>It smashes the brow of Moab,<br>The foundation of<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>The foundation of </b>Samaritan “the pate of,” cf. Jer. 48.45; others “breaks down.”</i> all children of Seth.<br>כד:יח
וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃
אונקלוס
וִיהֵי אֱדוֹם יְרֻתָּא וִיהֵי יְרֻתָּא שֵׂעִיר לְבַעֲלֵי דְבָבוֹהִי וְיִשְׂרָאֵל יַצְלַח בְּנִכְסִין:
רש"י
רד''ק
18.
Edom becomes a possession,<br>Yea, Seir a possession of its enemies;<br>But Israel is triumphant.<br>כד:יט
וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃
אונקלוס
וְיֵחוּת חַד מִדְּבֵית יַעֲקֹב וְיוֹבֵד מְשֵׁזֵב מִקִּרְיַת עַמְמַיָּא:
רש"י
רד''ק
19.
A victor issues from Jacob<br>To wipe out what is left of Ir.כד:כ
וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃
אונקלוס
וַחֲזָא יָת עֲמַלְקָאָה וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר רֵישׁ קְרָבַיָּא דְיִשְׂרָאֵל הֲוָה עֲמַלְקָאָה וְסוֹפֵיהּ לְעָלְמָא יֵיבָד:
רש"י
רד''ק
20.
He saw Amalek and, taking up his theme, he said:<br>A leading nation is Amalek;<br>But its fate is to perish forever.כד:כא
וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃
אונקלוס
וַחֲזָא יָת שַׁלְמָאָה וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר תַּקִּיף בֵּית מוֹתְבָךְ וְשַׁוִּי בִכְרַךְ תַּקִּיף מְדוֹרָךְ:
רש"י
רד''ק
21.
He saw the Kenites and, taking up his theme, he said:<br>Though your abode be secure,<br>And your nest be set among cliffs,<br>כד:כב
כִּ֥י אִם־יִהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן עַד־מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ׃
אונקלוס
אֲרֵי אִם יְהֵי לְשֵׁצָאָה שַׁלְמָאָה עַד מָא אֲתוּרָאָה יִשְׁבִּנָּךְ:
רש"י
רד''ק
22.
Yet shall Kain<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Kain </b>I.e., the Kenites mentioned in v. 21.</i> be consumed,<br>When Asshur takes you captive.כד:כג
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר א֕וֹי מִ֥י יִחְיֶ֖ה מִשֻּׂמ֥וֹ אֵֽל׃
אונקלוס
וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר וַי לְחַיָּבַיָּא דְּיֵחוֹן כַּד יַעֲבֵּד אֱלָהָא יָת אִלֵּין:
רש"י
רד''ק
23.
He took up his theme and said:<br>Alas, who can survive except God has willed it!<br>כד:כד
וְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃
אונקלוס
וְסִיעַן יִצְטָרְחַן מֵרוֹמָאֵי וִיעַנּוּן לְאָתוּר וְיִשְׁתַּעְבְּדוּן לְעֵבַר פְּרָת וְאַף אִנּוּן לְעָלְמָא יֵיבְדוּן:
רש"י
רד''ק
24.
Ships come from the quarter of Kittim;<br>They subject Asshur, subject Eber.<br>They, too, shall perish forever.כד:כה
וַיָּ֣קׇם בִּלְעָ֔ם וַיֵּ֖לֶךְ וַיָּ֣שׇׁב לִמְקֹמ֑וֹ וְגַם־בָּלָ֖ק הָלַ֥ךְ לְדַרְכּֽוֹ׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס
וְקָם בִּלְעָם וַאֲזַל וְתָב לְאַתְרֵיהּ וְאַף בָּלָק אֲזַל לְאָרְחֵיהּ:
רש"י
רד''ק