Posuk

כד:א
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ׃
אונקלוס אֲרֵי יִסַּב גְּבַר אִתְּתָא וְיִבְעֲלִנַּהּ וִיהֵי אִם לָא תַשְׁכַּח רַחֲמִין בְּעֵינוֹהִי אֲרֵי אַשְׁכַּח בַּהּ עֲבֵרַת פִּתְגָּם וְיִכְתּוֹב לַהּ גֵּט פִּטּוּרִין וִיהַב בִּידַהּ וְיִפְטְרִנַּהּ מִבֵּיתֵיהּ:
רש"י
רד''ק
1.
A man<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>man </b>Lit. “participant whose involvement defines the depicted situation.” As usual, all three participants in this case—the two householders and their wife—are labeled mainly in terms of their relationship to the situation. See the Dictionary under <i>’ish</i>.</i> takes a woman [into his household as his wife] and becomes her husband. She fails to please him because he finds something obnoxious about her, and he writes her a bill of divorcement, hands it to her, and sends her away from his house;

כד:ב
וְיָצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָלְכָ֖ה וְהָיְתָ֥ה לְאִישׁ־אַחֵֽר׃
אונקלוס וְתִפּוֹק מִבֵּיתֵיהּ וּתְהַךְ וּתְהֵי לִגְבַר אָחֳרָן:
רש"י
רד''ק
2.
she leaves his household and becomes [the wife] of another man<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>man </b>See note at 24.1.</i> ;

כד:ג
וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
אונקלוס וְיִסְנִנַּהּ גַּבְרָא בַתְרָאָה וְיִכְתּוֹב לַהּ גֵּט פִּטּוּרִין וְיִתֵּן בִּידַהּ וְיִפְטְרִנַּהּ מִבֵּיתֵיהּ אוֹ אֲרֵי יְמוּת גַּבְרָא בַתְרָאָה דְּנָסְבַהּ לֵיהּ לְאִנְתּוּ:
רש"י
רד''ק
3.
then this latter man rejects her, writes her a bill of divorcement, hands it to her, and sends her away from his household; or the man dies who had last taken her as his wife.

כד:ד
לֹא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָרִאשׁ֣וֹן אֲשֶֽׁר־שִׁ֠לְּחָ֠הּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּֽי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹ֤א תַחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְבַעֲלַהּ קַדְמָאָה דִי פָטְרַהּ לְמִתֻּב לְמִסְּבַהּ לְמֶהֱוֵי לֵיהּ לְאִנְתּוּ בָּתַר דִּי אִסְתָּאָבַת אֲרֵי מְרָחָקָא הִיא קֳדָם יְיָ וְלָא תְחַיַּב יָת אַרְעָא דִּי יְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ אַחֲסָנָא:
רש"י
רד''ק
4.
Then the first husband who divorced her shall not take her [into his household] to become his wife again, since she has been defiled<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>defiled </b>I.e., disqualified for him.</i> —for that would be abhorrent to יהוה. You must not bring sin upon the land that your God יהוה is giving you as a heritage.

כד:ה
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִישׁ֙ אִשָּׁ֣ה חֲדָשָׁ֔ה לֹ֤א יֵצֵא֙ בַּצָּבָ֔א וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר עָלָ֖יו לְכׇל־דָּבָ֑ר נָקִ֞י יִהְיֶ֤ה לְבֵיתוֹ֙ שָׁנָ֣ה אֶחָ֔ת וְשִׂמַּ֖ח אֶת־אִשְׁתּ֥וֹ אֲשֶׁר־לָקָֽח׃
אונקלוס אֲרֵי יִסַּב גְּבַר אִתְּתָא חַדְתָּא לָא יִפּוֹק בְּחֵילָא וְלָא יֵעִבַר עֲלוֹהִי לְכָל מִדָּעַם פָּנֵי יְהֵי לְבֵיתֵיהּ שַׁתָּא חֲדָא וְיַחְדֵּי יָת אִתְּתֵיהּ דִּי נְסַב:
רש"י
רד''ק
5.
When a man<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>man </b>Or “householder”; see the first note at 1.31 and note at 24.1.</i> has newly taken a woman [into his household as his wife], he shall not go out with the army or be assigned to it for any purpose; he shall be exempt one year for the sake of his household, to give happiness to the woman he has taken.

כד:ו
לֹא־יַחֲבֹ֥ל רֵחַ֖יִם וָרָ֑כֶב כִּי־נֶ֖פֶשׁ ה֥וּא חֹבֵֽל׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס לָא יִסַּב מַשְׁכּוֹנָא רִחְיָא וְרִכְבָּא אֲרֵי בְהוֹן מִתְעֲבֵד מָזוֹן לְכָל נְפַשׁ:
רש"י
רד''ק
6.
A handmill or an upper millstone shall not be taken in pawn, for that would be taking someone’s life in pawn.

כד:ז
כִּי־יִמָּצֵ֣א אִ֗ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־בּ֖וֹ וּמְכָר֑וֹ וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס אֲרֵי יִשְׁתְּכַח גְּבַר גָּנֵב נַפְשָׁא מֵאֲחוֹהִי מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִתָּגַר בֵּיהּ וִיזַבְּנִנֵּיהּ וְיִתְקְטֵל גַּנָּבָא הַהוּא וּתְפַלֵּי עָבֵד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ:
רש"י
רד''ק
7.
If a party is found to have kidnapped—and then enslaved or sold—a fellow Israelite, that kidnapper shall die; thus you will sweep out evil from your midst.

כד:ח
הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַעֲשׂ֑וֹת כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יוֹר֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּהֲנִ֧ים הַלְוִיִּ֛ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַעֲשֽׂוֹת׃
אונקלוס אִסְתַּמַּר בְּמַכְתַּשׁ סְגִירוּ לְמִטַּר לַחֲדָא וּלְמֶעְבָּד כְּכֹל דִּי יַלְּפוּן יָתְכוֹן כָּהֲנַיָּא לֵוָאֵי כְּמָא דִי פַקֶּדְתִּנּוּן תִּטְּרוּן לְמֶעְבָּד:
רש"י
רד''ק
8.
In cases of a skin affection<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>skin affection </b>Cf. Lev. 13.1ff.</i> be most careful to do exactly as the levitical priests instruct you. Take care to do as I have commanded them.

כד:ט
זָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס הֲוֵי דְכִיר יָת דִּי עֲבַד יְיָ אֱלָהָךְ לְמִרְיָם בְּאָרְחָא בְּמִפָּקְכוֹן מִמִּצְרָיִם:
רש"י
רד''ק
9.
Remember what your God יהוה did to Miriam on the journey after you left Egypt.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>what your God … did to Miriam … after you left Egypt </b>See Num. 12.10ff.</i>

כד:י
כִּֽי־תַשֶּׁ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ מַשַּׁ֣את מְא֑וּמָה לֹא־תָבֹ֥א אֶל־בֵּית֖וֹ לַעֲבֹ֥ט עֲבֹטֽוֹ׃
אונקלוס אֲרֵי תַרְשֵׁי בְחַבְרָךְ רְשׁוּ מִדָּעַם לָא תֵעוּל לְבֵיתֵיהּ לְמִסַּב מַשְׁכּוֹנֵיהּ:
רש"י
רד''ק
10.
When you make a loan of any sort to your compatriot, you must not enter the house to seize the pledge.

כד:יא
בַּח֖וּץ תַּעֲמֹ֑ד וְהָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ נֹשֶׁ֣ה ב֔וֹ יוֹצִ֥יא אֵלֶ֛יךָ אֶֽת־הַעֲב֖וֹט הַחֽוּצָה׃
אונקלוס בְּבָרָא תְּקוּם וְגַבְרָא דִּי אַתְּ רָשֵׁי בֵיהּ יַפֵּק לְוָתָךְ יָת מַשְׁכּוֹנָא לְבָרָא:
רש"י
רד''ק
11.
You must remain outside, while the party to whom you made the loan brings the pledge out to you.

כד:יב
וְאִם־אִ֥ישׁ עָנִ֖י ה֑וּא לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב בַּעֲבֹטֽוֹ׃
אונקלוס וְאִם גְּבַר מִסְכֵּן הוּא לָא תִשְׁכּוּב בְּמַשְׁכּוֹנֵיהּ:
רש"י
רד''ק
12.
If that party is needy, you shall not go to sleep in that pledge;

כד:יג
הָשֵׁב֩ תָּשִׁ֨יב ל֤וֹ אֶֽת־הַעֲבוֹט֙ כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְשָׁכַ֥ב בְּשַׂלְמָת֖וֹ וּבֵֽרְכֶ֑ךָּ וּלְךָ֙ תִּהְיֶ֣ה צְדָקָ֔ה לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס אָתָבָא תָתֵב לֵיהּ יָת מַשְׁכּוֹנָא כְּמֵעַל שִׁמְשָׁא וְיִשְׁכּוּב בִּכְסוּתֵיהּ וִיבָרֵכִנָּךְ וְלָךְ תְּהֵי זְכוּתָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ:
רש"י
רד''ק
13.
you must return the pledge at sundown, that its owner may sleep in the cloth and bless you; and it will be to your merit before your God יהוה.

כד:יד
לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃
אונקלוס לָא תְעִשּׁוּק אֲגִירָא עַנְיָא וּמִסְכֵּנָא מֵאַחָיךְ אוֹ מִגִּיּוֹרָךְ דִּי בְאַרְעָךְ בְּקִרְוָיךְ:
רש"י
רד''ק
14.
You shall not abuse a needy and destitute laborer, whether a fellow Israelite or a stranger in one of the communities of your land.

כד:טו
בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס בְּיוֹמֵיהּ תִּתֵּן אַגְרֵיהּ וְלָא תֵעוּל עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא אֲרֵי עַנְיָא הוּא וְלֵיהּ הוּא מְסַר יָת נַפְשֵׁיהּ וְלָא יִקְרֵי עֲלָךְ קֳדָם יְיָ וִיהֵי בָךְ חוֹבָא:
רש"י
רד''ק
15.
You must pay out the wages due on the same day, before the sun sets, for the worker is needy and urgently depends on it; else a cry to יהוה will be issued against you and you will incur guilt.

כד:טז
לֹֽא־יוּמְת֤וּ אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָב֑וֹת אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יוּמָֽתוּ׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס לָא יְמוּתוּן אֲבָהָן עַל פּוּם בְּנִין וּבְנִין לָא יְמוּתוּן עַל פּוּם אֲבָהָן אֱנַשׁ בְּחוֹבֵיהּ יְמוּתוּן:
רש"י
רד''ק
16.
Parents shall not be put to death for children, nor children be put to death for parents: they shall each be put to death only for their own crime.

כד:יז
לֹ֣א תַטֶּ֔ה מִשְׁפַּ֖ט גֵּ֣ר יָת֑וֹם וְלֹ֣א תַחֲבֹ֔ל בֶּ֖גֶד אַלְמָנָֽה׃
אונקלוס לָא תַצְלֵי דִין גִּיּוֹרָא וְיִתַּמָּא וְלָא תִסַּב מַשְׁכּוֹנָא לְבוּשׁ אַרְמְלָא:
רש"י
רד''ק
17.
You shall not subvert the rights of the stranger or the fatherless; you shall not take a widow’s garment in pawn.

כד:יח
וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִשָּׁ֑ם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס וְתִדְכַּר אֲרֵי עַבְדָּא הֲוֵיתָא בְּמִצְרַיִם וּפָרְקָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִתַּמָּן עַל כֵּן אֲנָא מְפַקְּדָךְ לְמֶעְבַּד יָת פִּתְגָּמָא הָדֵין:
רש"י
רד''ק
18.
Remember that you were a slave in Egypt and that your God יהוה redeemed you from there; therefore do I enjoin you to observe this commandment.

כד:יט
כִּ֣י תִקְצֹר֩ קְצִֽירְךָ֨ בְשָׂדֶ֜ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֧ עֹ֣מֶר בַּשָּׂדֶ֗ה לֹ֤א תָשׁוּב֙ לְקַחְתּ֔וֹ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶ֑ה לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס אֲרֵי תַחְצוֹד חֲצָדָךְ בְּחַקְלָךְ וְתִנְשֵׁי עֻמְרָא בְחַקְלָא לָא תְתוּב לְמִסְּבֵיהּ לְגִיּוֹרָא לְיִתַּמָּא וּלְאַרְמְלָא יְהֵי בְּדִיל דִּיבָרֵכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכֹל עוֹבָדֵי יְדָךְ:
רש"י
רד''ק
19.
When you reap the harvest in your field and overlook a sheaf in the field, do not turn back to get it; it shall go to the stranger, the fatherless, and the widow—in order that your God יהוה may bless you in all your undertakings.

כד:כ
כִּ֤י תַחְבֹּט֙ זֵֽיתְךָ֔ לֹ֥א תְפַאֵ֖ר אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃
אונקלוס אֲרֵי תַחְבּוֹט זֵיתָךְ לָא תְפַלֵּי בַּתְרָךְ לְגִיּוֹרָא לְיִתַּמָּא וּלְאַרְמְלָא יְהֵי:
רש"י
רד''ק
20.
When you beat down the fruit of your olive trees, do not go over them again; that shall go to the stranger, the fatherless, and the widow.

כד:כא
כִּ֤י תִבְצֹר֙ כַּרְמְךָ֔ לֹ֥א תְעוֹלֵ֖ל אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃
אונקלוס אֲרֵי תִקְטוֹף כַּרְמָךְ לָא תְעָלֵל בַּתְרָךְ לְגִיּוֹרָא לְיִתַּמָּא וּלְאַרְמְלָא יְהֵי:
רש"י
רד''ק
21.
When you gather the grapes of your vineyard, do not pick it over again; that shall go to the stranger, the fatherless, and the widow.

כד:כב
וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס וְתִדְכַּר אֲרֵי עַבְדָּא הֲוֵיתָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם עַל כֵּן אֲנָא מְפַקְּדָךְ לְמֶעְבַּד יָת פִּתְגָּמָא הָדֵין:
רש"י
רד''ק
22.
Always remember that you were a slave in the land of Egypt; therefore do I enjoin you to observe this commandment.

תּוֹרָה דְּבָרִים פרק כד
Torah Devarim Chapter 24