Posuk

כה:א
כִּֽי־יִהְיֶ֥ה רִיב֙ בֵּ֣ין אֲנָשִׁ֔ים וְנִגְּשׁ֥וּ אֶל־הַמִּשְׁפָּ֖ט וּשְׁפָט֑וּם וְהִצְדִּ֙יקוּ֙ אֶת־הַצַּדִּ֔יק וְהִרְשִׁ֖יעוּ אֶת־הָרָשָֽׁע׃
אונקלוס אֲרֵי יְהֵי דִין בֵּין גֻּבְרַיָּא וְיִתְקָרְבוּן לְדִינָא וִידוּנֻנּוּן וִיזַכּוּן יָת זַכָּאָה וִיחַיְּבוּן יָת חַיָּבָא:
רש"י
רד''ק
1.
When there is a dispute between two parties and they go to law, and a decision is rendered declaring the one in the right and the other in the wrong—

כה:ב
וְהָיָ֛ה אִם־בִּ֥ן הַכּ֖וֹת הָרָשָׁ֑ע וְהִפִּיל֤וֹ הַשֹּׁפֵט֙ וְהִכָּ֣הוּ לְפָנָ֔יו כְּדֵ֥י רִשְׁעָת֖וֹ בְּמִסְפָּֽר׃
אונקלוס וִיהֵי אִם בַּר חַיָּבָא לְאַלְקָאָה חַיָּבָא וְיִרְמִנֵּיהּ דַּיָּנָא וְיַלְקִנֵּיהּ קֳדָמוֹהִי כְּמִסַּת חוֹבְתֵיהּ בְּמִנְיָן:
רש"י
רד''ק
2.
if the guilty one is to be flogged, the magistrate shall have the person lie down and shall supervise the giving of lashes, by count, as warranted by the offense.

כה:ג
אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף פֶּן־יֹסִ֨יף לְהַכֹּת֤וֹ עַל־אֵ֙לֶּה֙ מַכָּ֣ה רַבָּ֔ה וְנִקְלָ֥ה אָחִ֖יךָ לְעֵינֶֽיךָ׃
אונקלוס אַרְבְּעִין יַלְקִנֵּיהּ לָא יוֹסֵף דִּילְמָא יוֹסֵף לְאַלְקָיוּתֵיהּ עַל אִלֵּין מָחָא רַבָּא וְיֵקַל אֲחוּךְ לְעֵינָיךְ:
רש"י
רד''ק
3.
The guilty one may be given up to forty lashes, but not more, lest being flogged further, to excess, your peer be degraded before your eyes.

כה:ד
לֹא־תַחְסֹ֥ם שׁ֖וֹר בְּדִישֽׁוֹ׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס לָא תֵחוֹד פּוּם תּוֹרָא בִּדְיָשֵׁיהּ:
רש"י
רד''ק
4.
You shall not muzzle an ox while it is threshing.

כה:ה
כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־ל֔וֹ לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ ל֛וֹ לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ׃
אונקלוס אֲרֵי יֵתְבוּן אַחִין כַּחֲדָא וִימוּת חַד מִנְּהוֹן וּבַר לֵית לֵיהּ לָא תְהֵי אִתַּת מֵתָנָא לְבָרָא לִגְבַר אוֹחֲרָן (נ"א חִלּוֹנָי) יְבָמַהּ יֵעוּל עֲלַהּ וְיִסְּבַהּ לֵיהּ לְאִנְתּוּ וְיִבְּמַהּ:
רש"י
רד''ק
5.
When brothers dwell together and one of them dies and leaves no offspring,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>offspring </b>Lit. “son,” but daughters are also in view; cf. Num. 27.1–11.</i> the wife of the deceased<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">Apparently a type of widow whose late husband had a share in his lineage’s patrimony, and whose access to support from that patrimony is now stymied by her lack of offspring; cf. Ruth 4.5.</i> shall not become that of another party, outside the family. Her husband’s brother shall unite with her: he shall take her as his wife and perform the levir’s duty.

כה:ו
וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
אונקלוס וִיהֵי בוּכְרָא דִּי תְלִיד יְקוּם עַל שְׁמָא דַאֲחוּהִי מֵתָנָא וְלָא יִתִּמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
6.
The first child that she bears shall be accounted to the dead brother, that his name may not be blotted out in Israel.

כה:ז
וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי׃
אונקלוס וְאִם לָא יִצְבֵי גַבְרָא לְמִסַּב יָת יְבִמְתֵּיהּ וְתִסַּק יְבִמְתֵּיהּ לִתְרַע בֵּית דִּינָא לָקֳדָם סָבַיָּא וְתֵימַר לָא צָבֵי יְבָמִי לַאֲקָמָא לַאֲחוּהִי שְׁמָא בְּיִשְׂרָאֵל לָא אָבֵי לְיַבָּמוּתִי:
רש"י
רד''ק
7.
But if that party does not want to take his brother’s widow [to wife], his brother’s widow shall appear before the elders in the gate and declare, “My husband’s brother refuses to establish a name in Israel for his brother; he will not perform the duty of a levir.”

כה:ח
וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃
אונקלוס וְיִקְרוּן לֵיהּ סָבֵי קַרְתֵּיהּ וִימַלְּלוּן עִמֵּיהּ וִיקוּם וְיֵימַר לָא רְעֵנָא לְמִסְבַּהּ:
רש"י
רד''ק
8.
The elders of his town shall then summon him and talk to him. If he insists, saying, “I do not want to take her,”

כה:ט
וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו׃
אונקלוס וְתִתְקְרַב יְבִמְתֵּיהּ לְוָתֵיהּ לָקֳדָם סָבַיָּא וְתַשְׁרֵי סֵינֵיהּ מֵעַל רַגְלֵיהּ וְתֵרוֹק בְּאַנְפּוֹהִי וְתָתֵב וְתֵימַר כְּדֵין יִתְעֲבֵד לִגְבַר דִּי לָא יִבְנֵי יָת בֵּיתָא דַאֲחוּהִי:
רש"י
רד''ק
9.
his brother’s widow shall go up to him in the presence of the elders, pull the sandal off his foot, spit in his face, and make this declaration: Thus shall be done to the man<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>man </b>Lit. “participant whose involvement defines the depicted situation.” See the Dictionary under <i>’ish</i>.</i> who will not build up his brother’s house!

כה:י
וְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס וְיִתְקְרֵי שְׁמֵיהּ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית שְׁרִי סֵינָא:
רש"י
רד''ק
10.
And he shall go in Israel by the name of “the family of the unsandaled one.”

כה:יא
כִּֽי־יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת־אִישָׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו׃
אונקלוס אֲרֵי יִנְצוּן גֻּבְרִין כַּחֲדָא גְּבַר וַאֲחוּהִי וְתִתְקְרֵב אִתַּת חַד לְשֵׁזָבָא יָת בַּעֲלַהּ מִיַּד מָחוּהִי וְתוֹשֵׁט יְדַהּ וְתִתְקֵף בְּבֵית בַּהַתְּתֵיהּ:
רש"י
רד''ק
11.
If two parties are fighting—one man with another—and the wife of one comes up to save her husband from his antagonist and puts out her hand and seizes him by his genitals,

כה:יב
וְקַצֹּתָ֖ה אֶת־כַּפָּ֑הּ לֹ֥א תָח֖וֹס עֵינֶֽךָ׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
אונקלוס וּתְקוּץ יָת יְדַהּ לָא תְחוּס עֵינָךְ:
רש"י
רד''ק
12.
you shall cut off her hand; show no pity.

כה:יג
לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּכִֽיסְךָ֖ אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃
אונקלוס לָא יְהֵי לָךְ בְּכִיסָךְ מַתְקַל וּמַתְקָל רַבְּתָא וּזְעֶרְתָּא:
רש"י
רד''ק
13.
You shall not have in your pouch alternate weights, larger and smaller.

כה:יד
לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּבֵיתְךָ֖ אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה גְּדוֹלָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃
אונקלוס לָא יְהֵי לָךְ בְּבֵיתָךְ מְכִילָא וּמְכִילָא רַבְּתָא וּזְעֶרְתָּא:
רש"י
רד''ק
14.
You shall not have in your house alternate measures, a larger and a smaller.

כה:טו
אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֙דֶק֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִ֣יכוּ יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
אונקלוס מַתְקְלִין שָׁלְמִין דִּקְשׁוֹט יְהוֹן לָךְ מְכִילָן שָׁלְמִין דִּקְשׁוֹט יְהוֹן לָךְ בְּדִיל דְּיוֹרְכוּן יוֹמָיךְ עַל אַרְעָא דַּיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ:
רש"י
רד''ק
15.
You must have completely honest weights and completely honest measures, if you are to endure long on the soil that your God יהוה is giving you.

כה:טז
כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה כֹּ֖ל עֹ֥שֵׂה עָֽוֶל׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס אֲרֵי מְרָחָק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כָּל עָבֵד אִלֵּין כֹּל עָבֵד שְׁקַר:
רש"י
רד''ק
16.
For everyone who does those things, everyone who deals dishonestly, is abhorrent to your God יהוה.

כה:יז
זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃
אונקלוס הֲוֵי דְכִיר יָת דִּי עֲבַד לָךְ עֲמָלֵק בְּאָרְחָא בְּמִפָּקְכוֹן מִמִּצְרָיִם:
רש"י
רד''ק
17.
Remember what Amalek did to you on your journey, after you left Egypt—

כה:יח
אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃
אונקלוס דִּי עָרְעָךְ בְּאָרְחָא וְקָטֵל בָּךְ כָּל דַּהֲווֹ מִתְאַחֲרִין בַּתְרָךְ וְאַתְּ מְשַׁלְהֵי וְלָאֵי וְלָא דָחֵיל מִן קֳדָם יְיָ:
רש"י
רד''ק
18.
how, undeterred by fear of God, he surprised you on the march, when you were famished and weary, and cut down all the stragglers in your rear.

כה:יט
וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ <small>׀</small> לְ֠ךָ֠ מִכׇּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהֹוָה־אֱ֠לֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס וִיהֵי כַּד יְנִיחַ יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ מִכָּל בַּעֲלֵי דְבָבָךְ מִסְּחוֹר סְחוֹר בְּאַרְעָא דִּי יְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ אַחֲסָנָא לְמֵירְתַהּ תִּמְחֵי יָת דּוּכְרָנָא דַעֲמָלֵק מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא לָא תִּתִּנְשֵׁי:
רש"י
רד''ק
19.
Therefore, when your God יהוה grants you safety from all your enemies around you, in the land that your God יהוה is giving you as a hereditary portion, you shall blot out the memory of Amalek from under heaven. Do not forget!

תּוֹרָה דְּבָרִים פרק כה
Torah Devarim Chapter 25