Posuk

לב:א
וַֽיִּשְׁבְּת֡וּ שְׁלֹ֤שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָ֭אֵלֶּה מֵעֲנ֣וֹת אֶת־אִיּ֑וֹב כִּ֤י ה֖וּא צַדִּ֣יק בְּעֵינָֽיו׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
רש"י
רד''ק
1.
These three men ceased replying to Job, for he considered himself right.

לב:ב
וַיִּ֤חַר אַ֨ף <b>׀</b> אֱלִיה֣וּא בֶן־בַּרַכְאֵ֣ל הַבּוּזִי֮ מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת<span class="mam-implicit-maqaf">־</span>רָ֥ם בְּ֭אִיּוֹב חָרָ֣ה אַפּ֑וֹ עַֽל־צַדְּק֥וֹ נַ֝פְשׁ֗וֹ מֵאֱלֹהִֽים׃
רש"י
רד''ק
2.
Then Elihu son of Barachel the Buzite, of the family of Ram, was angry—angry at Job because he thought himself right against God.

לב:ג
וּבִשְׁלֹ֣שֶׁת רֵעָיו֮ חָרָ֢ה אַ֫פּ֥וֹ עַ֤ל אֲשֶׁ֣ר לֹא־מָצְא֣וּ מַעֲנֶ֑ה וַ֝יַּרְשִׁ֗יעוּ אֶת־אִיּֽוֹב׃
רש"י
רד''ק
3.
He was angry as well at his three friends, because they found no reply, but merely condemned Job.

לב:ד
וֶאֱלִיה֗וּ חִכָּ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב בִּדְבָרִ֑ים כִּ֤י זְֽקֵנִים־הֵ֖מָּה מִמֶּ֣נּוּ לְיָמִֽים׃
רש"י
רד''ק
4.
Elihu waited out Job’s speech, for they were all older than he.

לב:ה
וַיַּ֤רְא אֱלִיה֗וּא כִּ֘י אֵ֤ין מַֽעֲנֶ֗ה בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָֽאֲנָשִׁ֗ים וַיִּ֥חַר אַפּֽוֹ׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
רש"י
רד''ק
5.
But when Elihu saw that the three men had nothing to reply, he was angry.<br>

לב:ו
וַיַּ֤עַן <b>׀</b> אֱלִיה֖וּא בֶן־בַּרַכְאֵ֥ל הַבּוּזִ֗י וַיֹּ֫אמַ֥ר צָ֘עִ֤יר אֲנִ֣י לְ֭יָמִים וְאַתֶּ֣ם יְשִׁישִׁ֑ים עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָאִירָ֓א <b>׀</b> מֵחַוֺּ֖ת דֵּעִ֣י אֶתְכֶֽם׃
רש"י
רד''ק
6.
Then Elihu son of Barachel the Buzite said in reply:<br><br>I have but few years, while you are old;<br>Therefore I was too awestruck and fearful<br>To hold forth among you.

לב:ז
אָ֭מַרְתִּי יָמִ֣ים יְדַבֵּ֑רוּ וְרֹ֥ב שָׁ֝נִ֗ים יֹדִ֥יעוּ חׇכְמָֽה׃
רש"י
רד''ק
7.
I thought, “Let age speak;<br>Let advanced years declare wise things.”

לב:ח
אָ֭כֵן רוּחַ־הִ֣יא בֶאֱנ֑וֹשׁ וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּבִינֵֽם׃
רש"י
רד''ק
8.
But truly it is the spirit in men,<br>The breath of Shaddai, that gives them understanding.

לב:ט
לֹא־רַבִּ֥ים יֶחְכָּ֑מוּ וּ֝זְקֵנִ֗ים יָבִ֥ינוּ מִשְׁפָּֽט׃
רש"י
רד''ק
9.
It is not the aged who are wise,<br>The elders, who understand how to judge.

לב:י
לָכֵ֣ן אָ֭מַרְתִּי שִׁמְעָה־לִּ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵעִ֣י אַף־אָֽנִי׃
רש"י
רד''ק
10.
Therefore I say, “Listen to me;<br>I too would hold forth.”

לב:יא
הֵ֤ן הוֹחַ֨לְתִּי <b>׀</b> לְֽדִבְרֵיכֶ֗ם אָ֭זִין עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם עַֽד־תַּחְקְר֥וּן מִלִּֽין׃
רש"י
רד''ק
11.
Here I have waited out your speeches,<br>I have given ear to your insights,<br>While you probed the issues;

לב:יב
וְעָ֥דֵיכֶ֗ם אֶתְבּ֫וֹנָ֥ן וְהִנֵּ֤ה אֵ֣ין לְאִיּ֣וֹב מוֹכִ֑יחַ עוֹנֶ֖ה אֲמָרָ֣יו מִכֶּֽם׃
רש"י
רד''ק
12.
But as I attended to you,<br>I saw that none of you could argue with Job,<br>Or offer replies to his statements.

לב:יג
פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ מָצָ֣אנוּ חׇכְמָ֑ה אֵ֖ל יִדְּפֶ֣נּוּ לֹא־אִֽישׁ׃
רש"י
רד''ק
13.
I fear you will say, “We have found the wise course;<br>God will defeat him, not man.”

לב:יד
וְלֹא־עָרַ֣ךְ אֵלַ֣י מִלִּ֑ין וּ֝בְאִמְרֵיכֶ֗ם לֹ֣א אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃
רש"י
רד''ק
14.
He did not set out his case against me,<br>Nor shall I use your reasons to reply to him.

לב:טו
חַ֭תּוּ לֹא־עָ֣נוּ ע֑וֹד הֶעְתִּ֖יקוּ מֵהֶ֣ם מִלִּֽים׃
רש"י
רד''ק
15.
They have been broken and can no longer reply;<br>Words fail them.

לב:טז
וְ֭הוֹחַלְתִּי כִּי־לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ כִּ֥י עָ֝מְד֗וּ לֹא־עָ֥נוּ עֽוֹד׃
רש"י
רד''ק
16.
I have waited till they stopped speaking,<br>Till they ended and no longer replied.

לב:יז
אַעֲנֶ֣ה אַף־אֲנִ֣י חֶלְקִ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵעִ֣י אַף־אָֽנִי׃
רש"י
רד''ק
17.
Now I also would have my say;<br>I too would like to hold forth,

לב:יח
כִּ֭י מָלֵ֣תִי מִלִּ֑ים הֱ֝צִיקַ֗תְנִי ר֣וּחַ בִּטְנִֽי׃
רש"י
רד''ק
18.
For I am full of words;<br>The wind in my belly presses me.

לב:יט
הִנֵּֽה־בִטְנִ֗י כְּיַ֥יִן לֹֽא־יִפָּתֵ֑חַ כְּאֹב֥וֹת חֲ֝דָשִׁ֗ים יִבָּקֵֽעַ׃
רש"י
רד''ק
19.
My belly is like wine not yet opened,<br>Like jugs of new wine ready to burst.

לב:כ
אֲדַבְּרָ֥ה וְיִֽרְוַֽח־לִ֑י אֶפְתַּ֖ח שְׂפָתַ֣י וְאֶעֱנֶֽה׃
רש"י
רד''ק
20.
Let me speak, then, and get relief;<br>Let me open my lips and reply.

לב:כא
אַל־נָ֭א אֶשָּׂ֣א פְנֵי־אִ֑ישׁ וְאֶל־אָ֝דָ֗ם לֹ֣א אֲכַנֶּֽה׃
רש"י
רד''ק
21.
I would not show regard for any man,<br>Or temper my speech for anyone’s sake;

לב:כב
כִּ֤י לֹ֣א יָדַ֣עְתִּי אֲכַנֶּ֑ה כִּ֝מְעַ֗ט יִשָּׂאֵ֥נִי עֹשֵֽׂנִי׃
רש"י
רד''ק
22.
For I do not know how to temper my speech—<br>My Maker would soon carry me off!

כְּתוּבִים אִיּוֹב פרק לב
Kesuvim Iyov Chapter 32