Posuk

לב:א
הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה         וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
אונקלוס אַצִיתוּ שְׁמַיָּא וֶאֱמַלֵּל וְתִשְּׁמַע אַרְעָא אִמְרֵי פֻמִּי:
רש"י
רד''ק
1.
Give ear, O heavens, let me speak;<br>Let the earth hear the words I utter!<br>

לב:ב
יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י         תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא         וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
אונקלוס יְבַסַּם כְּמִטְרָא אֻלְפָּנִי יִתְקַבַּל כְּטַלָּא מֵימְרִי כְּרוּחֵי מִטְרָא דְנָשְׁבִין עַל דִּתְאָה וְכִרְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא דִּי עַל עִשְׂבָּא:
רש"י
רד''ק
2.
May my discourse come down as the rain,<br>My speech distill as the dew,<br>Like showers on young growth,<br>Like droplets on the grass.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>May my discourse … on the grass </b>I.e., may my words be received eagerly; cf. Job 29.22–23.</i> <br>

לב:ג
כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א         הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃
אונקלוס אֲרֵי בִּשְׁמָא דַיְיָ אֲנָא מְצַלֵּי הָבוּ רְבוּתָא קֳדָם אֱלָהָנָא:
רש"י
רד''ק
3.
For the name of יהוה I proclaim;<br>Give glory to our God!<br>

לב:ד
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ         כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל         צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
אונקלוס תַּקִּיפָא דְּשָׁלְמִין עוֹבָדוֹהִי אֲרֵי כָּל ארְחָתֵיהּ דִּינָא אֱלָהָא מְהֵימְנָא דְּמִן קֳדָמוֹהִי עַוְלָה לָא נָפֵק דְּמִן קֳדָם זַכַּי וְקַשִּׁיט הוּא:
רש"י
רד''ק
4.
The Rock!—whose deeds are perfect,<br>Yea, all God’s ways are just;<br>A faithful God, never false,<br>True and upright indeed.<br>

לב:ה
שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם         דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃
אונקלוס חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵיהּ בְּנַיָּא דִּי פְלָחוּ לְטַעֲוָתָא דָּרָא דְאַשְׁנִיּוּ עוֹבָדוֹהִי וְאִשְׁתַּנִּיּוּ:
רש"י
רד''ק
5.
<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">Meaning of verse uncertain.</i> Unworthy children—<br>That crooked, perverse generation—<br>Their baseness has played God false.<br>

לב:ו
<big>הַ</big> לְיְהֹוָה֙<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">(בספרי תימן <big>הַֽ</big>לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת)</i> תִּגְמְלוּ־זֹ֔את         עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ         ה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
אונקלוס הָא קֳדָם יְיָ אַתּוּן גָּמְלִין דָּא עַמָּא דְקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלָא חַכִּימוּ הֲלָא הוּא אֲבוּךְ וְאַתְּ דִּי לֵיהּ הוּא עָבְדָךְ וְאַתְקְנָךְ:
רש"י
רד''ק
6.
Do you thus requite יהוה,<br>O dull and witless people?<br>Is not this the Father<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Father </b>A poetic figure that takes as a given the ancient Near Eastern status and gender hierarchy: a promise of legitimacy, protection, and sustenance in return for obedience. See further the Dictionary under “father.”</i> who created you—<br>Fashioned you and made you endure!<br>

לב:ז
זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר         שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
אונקלוס אִדְכַּר יוֹמִין דְּמִן עָלְמָא אִסְתַּכַּל בִּשְׁנֵי דַר וְדָר שְׁאַל אֲבוּךְ וִיחַוִּי לָךְ סָבִיךְ וְיֵימְרוּן לָךְ:
רש"י
רד''ק
7.
Remember the days of old,<br>Consider the years of ages past;<br>Ask your parent, who will inform you,<br>Your elders, who will tell you:<br>

לב:ח
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם         בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים         לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אונקלוס בְּאַחֲסָנָא עִלָּאָה עַמְמַיָּא בְּפָרָשׁוּתֵיהּ בְּנֵי אֲנָשָׁא קַיִּים תְּחוּמֵי עַמְמַיָּא לְמִנְיַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
8.
When the Most High gave nations their homes<br>And set the divisions of humanity,<br>[God] fixed the boundaries of peoples<br>In relation to Israel’s numbers.<br>

לב:ט
כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ         יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃
אונקלוס אֲרֵי חֳלָקָא דַיְיָ עַמֵּיהּ יַעֲקב עֲדַב אַחֲסַנְתֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
9.
For יהוה’s portion is this people;<br>Jacob, God’s own allotment.<br>

לב:י
יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר         וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ         יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃
אונקלוס סַפִּיק צָרְכֵּיהוֹן בְּאַרְעָא מַדְבְּרָא וּבֵית צַחֲוָנָא אֲתֵר דִּי לֵית מַיָּא אַשְׁרִנּוּן סְחוֹר סְחוֹר לְשְׁכִנְתֵּיהּ אַלֵּפִנּוּן פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא נְטָרִנּוּן כְּבָבַת עֵינֵיהוֹן:
רש"י
רד''ק
10.
[God] found them in a desert region,<br>In an empty howling waste.<br>[God] engirded them, watched over them,<br>Guarded them as the pupil of God’s eye.<br>

לב:יא
כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף         יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃
אונקלוס כְּנִשְׁרָא דִּמְחִישׁ לְקִנֵּיהּ עַל בְּנוֹהִי מִתְחוֹפֵף פָּרִיס גַּדְפּוֹהִי מְקַבֶּלְהוֹן מְנַטֶּלְהוֹן עַל תְּקוֹף אֱבָרוֹהִי:
רש"י
רד''ק
11.
Like an eagle who rouses its nestlings,<br>Gliding down to its young,<br>So did [God] spread wings and take them,<br>Bear them along on pinions;<br>

לב:יב
יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ         וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃
אונקלוס יְיָ בִּלְחוֹדוֹהִי עֲתִיד לְאַשְׁרָיוּתְהוֹן בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא וְלָא יִתְקַיַּם קֳדָמוֹהִי פָּלְחַן טַעֲוָן:
רש"י
רד''ק
12.
יהוה alone did guide them,<br>No alien god alongside.<br>

לב:יג
יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־<span class="mam-kq"><span class="mam-kq-q">[בָּ֣מֳתֵי]</span> <span class="mam-kq-k">(במותי)</span></span> אָ֔רֶץ         וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע         וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃
אונקלוס אַשְׁרִנּוּן עַל תָּקְפֵי אַרְעָא וְאוֹכָלִנּוּן בִּזַּת סָנְאֵיהוֹן וִיהַב לְהוֹן בִּזַּת שַׁלִּיטֵי קִרְוִין וְנִכְסֵי יָתְבֵי כְּרַכִּין תַּקִּיפִין:
רש"י
רד''ק
13.
[God] set them atop the highlands,<br>To feast on the yield of the earth;<br>Nursing them with honey from the crag,<br>And oil from the flinty rock,<br>

לב:יד
חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן         עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים         עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃        
אונקלוס יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן וְשַׁלִּיטֵיהוֹן עִם עתַר רַבְרְבֵיהוֹן וְתַקִּיפֵיהוֹן עַמָא דְאַרְעֲהוֹן וְאַחֲסַנְתְּהוֹן עִם בִּזַּת חֵילֵיהוֹן וּמַשִּׁרְיָתְהוֹן וְדַם גִבָּרֵיהוֹן יִתָּשַׁד כְּמַיָּא:
רש"י
רד''ק
14.
Curd of kine and milk of flocks;<br>With the best<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>best </b>Lit. “fat.”</i> of lambs,<br>And rams of Bashan, and he-goats;<br>With the very finest<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>very finest </b>Lit. “kidney fat of.”</i> wheat—<br>And foaming grape-blood was your drink.<br>

לב:טו
וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ         וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃        
אונקלוס וְעַתַּר יִשְׂרָאֵל וּבְעַט אַצְלַח תְּקוֹף קְנָא נִכְסִין וּשְׁבַק פָּלְחַן אֱלָהָא דְעָבְדֵיהּ וְאַרְגֵּז קֳדָם תַּקִּיפָא דְפָרְקֵיהּ:
רש"י
רד''ק
15.
So Jeshurun grew fat and kicked—<br>You grew fat and gross and coarse<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>coarse </b>Meaning of Heb. <i>kasitha</i> uncertain.</i> —<br>They forsook the God who made them<br>And spurned the Rock of their support.<br>

לב:טז
יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃        
אונקלוס אַקְנִיאוּ קֳדָמוֹהִי בְּפָלְחַן טַעֲוָן בְּתוֹעֶבְתָּא אַרְגִּיזוּ קֳדָמוֹהִי:
רש"י
רד''ק
16.
They incensed [God] with alien things,<br>Vexed [God] with abominations.<br>

לב:יז
יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם         חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃        
אונקלוס דַּבָּחוּ לְשֵׁדִין דִּלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ דַּחֲלָן דְּלָא יְדָעֻנּוּן חַדְתָּא דִּי מִקָּרִיב אִתְעֲבִידָא לָא אִתְעַסָּקוּ בְהוֹן אֲבָהָתְכוֹן:
רש"י
רד''ק
17.
They sacrificed to demons, no-gods,<br>Gods they had never known,<br>New ones, who came but lately,<br>Who stirred not your forebears’ fears.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>Who stirred not your forebears’ fears </b>Meaning of Heb. uncertain; Arabic <i>sha‘ara</i> suggests the rendering “Whom your forebears did not know.”</i> <br>

לב:יח
צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁ<small>י</small> וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃        
אונקלוס דַּחֲלָא תַקִּיפָא דִּבְרָאָךְ אִתְנְשֵׁיתָא שְׁבַקְתָּא פָּלְחַן אֱלָהָא דְעָבְדָךְ:
רש"י
רד''ק
18.
You neglected the Rock who begot you,<br>Forgot the God who labored to bring you forth.<br>

לב:יט
וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃        
אונקלוס וּגֱלִי קֳדָם יְיָ וּתְקֵף רָגְזֵיהּ מִדְאַרְגִּיזוּ קָדָמוֹהִי בְּנִין וּבְנָן:
רש"י
רד''ק
19.
יהוה saw and was vexed<br>And spurned these sons and daughters.<br>

לב:כ
וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם         כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃        
אונקלוס וַאֲמַר אֱסַלֵק שְׁכִנְתִּי מִנְּהוֹן גֶּלִי קֳדָמַי מָא יְהֵי בְסוֹפֵיהוֹן אֲרֵי דָרָא דְאַשְׁנִיּוּ אִנּוּן בְּנַיָּא דִּלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ:
רש"י
רד''ק
20.
[God] said: I will hide My countenance from them,<br>And see how they fare in the end.<br>For they are a treacherous breed,<br>Children with no loyalty in them.<br>

לב:כא
הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם         וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃        
אונקלוס אִנּוּן אַקְנִיאוּ קֳדָמַי בְּלָא דַחֲלָא אַרְגִּיזוּ קֳדָמַי בְּפָלְחַן טַעֲוָן וַאֲנָא אַקְנִנּוּן בְּלָא עַם בְּעַמָּא טַפְשָׁא אַרְגֵּזִנּוּן:
רש"י
רד''ק
21.
They incensed Me with no-gods,<br>Vexed Me with their futilities;<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>futilities </b>I.e., idols.</i> <br>I’ll incense them with a no-folk,<br>Vex them with a nation of fools.<br>

לב:כב
כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית         וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃        
אונקלוס אֲרֵי קִדּוּם תַּקִּיף כְּאֶשָּׁא נְפַק מִקֳּדָמַי בִּרְגַז וְשֵׁצֵי עַד שְׁאוֹל אֲרָעִית וְאָסֵף אַרְעָא וַעֲלַלְתַּהּ וְשֵׁצִיַּת עַד סְיָפֵי טוּרַיָּא:
רש"י
רד''ק
22.
For a fire has flared in My wrath<br>And burned to the bottom of Sheol,<br>Has consumed the earth and its increase,<br>Eaten down to the base of the hills.<br>

לב:כג
אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃        
אונקלוס אָסֵף עֲלֵיהוֹן בִּישִׁין מַכְתָּשַׁי אֱשֵׁצֵי בְהוֹן:
רש"י
רד''ק
23.
I will sweep misfortunes on them,<br>Use up My arrows on them:<br>

לב:כד
מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י         וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃        
אונקלוס נִפִיחֵי כָפָן וַאֲכוּלֵי עוּף וּכְתִישֵׁי רוּחִין בִּישָׁן וְשֵׁן חֵיוַת בָּרָא אֱגָרֵי בְּהוֹן עִם חֲמַת תַּנִּינַיָּא דְּזָחֲלִין בְּעַפְרָא:
רש"י
רד''ק
24.
Wasting famine, ravaging plague,<br>Deadly pestilence, and fanged beasts<br>Will I let loose against them,<br>With venomous creepers in dust.<br>

לב:כה
מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃        
אונקלוס מִבָּרָא תְּתַכֵּל חַרְבָּא וּמִתְּוָנַיָּא חַרְגַּת מוֹתָא אַף עוּלֵמֵיהוֹן אַף עוּלֵמָתְהוֹן יָנְקֵיהוֹן עִם אֱנַשׁ סָבֵיהוֹן:
רש"י
רד''ק
25.
The sword shall deal death without,<br>As shall the terror within,<br>To youth and maiden alike,<br>The suckling as well as the aged.<br>

לב:כו
אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃        
אונקלוס אֲמָרִית אֵחוּל רָגְזִי עֲלֵיהוֹן וֶאֱשֵׁצִנּוּן אֱבַטַּל מִבְּנֵי אֲנָשָׁא דּוּכְרָנֵיהוֹן:
רש"י
רד''ק
26.
I might have reduced them to naught,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>I might have reduced them to naught </b>Lit. “I said, I will reduce…”; meaning of Heb. <i>’aph’ehem</i> uncertain.</i> <br>Made their memory cease among humankind,<br>

לב:כז
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ         פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃        
אונקלוס אִלּוּלָפוֹן רָגְזָא דְסָנְאָה כְּנִישׁ דִּילְמָא יִתְרַבְרַב בְּעֵל דְּבָבָא דִּילְמָא יֵימְרוּן יְדָנָא תְקִיפַת לָנָא וְלָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת כָּל דָּא:
רש"י
רד''ק
27.
But for fear of the taunts of the foe,<br>Their enemies who might misjudge<br>And say, “Our own hand has prevailed;<br>None of this was wrought by יהוה !”<br>

לב:כח
כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃        
אונקלוס אֲרֵי עַם מְאַבְּדֵי עֵצָה אִנּוּן וְלֵית בְּהוֹן סוּכְלְתָנוּ:
רש"י
רד''ק
28.
<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">Here, apparently, Moses is the speaker; God resumes in v. 32.</i> For they are a folk void of sense,<br>Lacking in all discernment.<br>

לב:כט
ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃        
אונקלוס אִלּוּ חַכִּימוּ אִסְתַּכָּלוּ בְדָא סְבָרוּ מָא יְהֵי בְסוֹפֵיהוֹן:
רש"י
רד''ק
29.
Were they wise, they would think upon this,<br>Gain insight into their future:<br>

לב:ל
אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה         אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃        
אונקלוס אֶכְדֵּין יִרְדּוֹף חַד אַלְפָא וּתְרֵין יֶעֱרְקוּן לְרִבּוֹתָא אֶלָּהֵן (אֲרֵי) תַּקִּיפְהוֹן מְסָרִנּוּן וַיְיָ אַשְׁלֵמִנּוּן:
רש"י
רד''ק
30.
“How could one have routed a thousand,<br>Or two put ten thousand to flight,<br>Unless their Rock had sold them,<br> יהוה had given them up?”<br>

לב:לא
כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃        
אונקלוס אֲרֵי לָא כְתָקְפָּנָא תָּקְפְּהוֹן וּבַעֲלֵי דְבָבָנָא הֲווֹ דַיָּנָנָא:
רש"י
רד''ק
31.
For their rock is not like our Rock,<br>In our enemies’ own estimation.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>In our enemies’ own estimation </b>I.e., as everyone must admit. For Heb. <i>pelilim</i> (“own estimation”) see Exod. 21.22; cf. Gen. 48.11.</i> <br>

לב:לב
כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה         עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃        
אונקלוס אֲרֵי כְפֻרְעֲנוּת עַמָּא דִסְדוֹם פֻּרְעֲנוּתְהוֹן וְלָקוּתְהוֹן כְּעַם עֲמרָה מָחָתְהוֹן בִּישִׁין כְּרֵישֵׁי חֶוְיָן וְתֻשְׁלָמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן:
רש"י
רד''ק
32.
Ah! The vine for them is from Sodom,<br>From the vineyards of Gomorrah;<br>The grapes for them are poison,<br>A bitter growth their clusters.<br>

לב:לג
חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃        
אונקלוס הָא כְמָרַת תַּנִּינַיָּא כּס פֻּרְעֲנוּתְהוֹן וּכְרֵישׁ פְּתָנֵי חֶוְיָן אַכְזְרָאִין:
רש"י
רד''ק
33.
Their wine is the venom of asps,<br>The pitiless poison of vipers.<br>

לב:לד
הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּם בְּאוֹצְרֹתָֽי׃        
אונקלוס הֲלָא כָל עוֹבָדֵיהוֹן גְּלָן קֳדָמַי גְּנִיזִין לְיוֹם דִּינָא בְּאוֹצְרָי:
רש"י
רד''ק
34.
Lo, I have it all put away,<br>Sealed up in My storehouses,<br>

לב:לה
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם         כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃        
אונקלוס קֳדָמַי פֻּרְעֲנוּתָא וַאֲנָא אֲשַׁלֵּם לְעִדָּן דְּיִגְלוּן מֵאַרְעֲהוֹן אֲרֵי קָרִיב יוֹם תְּבָרְהוֹן וּמַבַּע דְּעָתִיד לְהוֹן:
רש"י
רד''ק
35.
To be My vengeance and recompense,<br>At the time that their foot falters.<br>Yea, their day of disaster is near,<br>And destiny rushes upon them.<br>

לב:לו
כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם         כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּֽי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃        
אונקלוס אֲרֵי יְדִין יְיָ דִּינָא דְעַמֵּיהּ וּפֻרְעֲנוּת עַבְדוֹהִי צַדִּיקַיָּא יִתְפְּרַע אֲרֵי גֱּלִי קֳדָמוֹהִי דִּבְעִדָּן דִּתִתְקֵף עֲלֵיהוֹן מָחַת סָנְאָה יְהוֹן מִטַּלְטְלִין וּשְׁבִיקִין:
רש"י
רד''ק
36.
For יהוה will vindicate God’s people<br>And take revenge for<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>And take revenge for </b>Cf. Isa. 1.24. Others “and repent Himself concerning.”</i> God’s servants,<br>Upon seeing that their might is gone,<br>And neither bond nor free is left.<br>

לב:לז
וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃        
אונקלוס וְיֵימַר אָן דַּחֲלָתְהוֹן תַּקִּיפָא דַּהֲווֹ רְחִיצִין בֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
37.
[God] will say: Where are their gods,<br>The rock in whom they sought refuge,<br>

לב:לח
אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם         יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃        
אונקלוס דִּי תְרַב נִכְסָתְהוֹן הֲווֹ אָכְלִין שָׁתָן חֲמַר נִסְכֵּיהוֹן יְקוּמוּן כְּעַן וִיסַעֲדוּנְכוֹן יְהוֹן עֲלֵיכוֹן מָגֵן:
רש"י
רד''ק
38.
Who ate the fat of their offerings<br>And drank their libation wine?<br>Let them rise up to your help,<br>And let them be a shield unto you!<br>

לב:לט
רְא֣וּ <b>׀</b> עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י         אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א         וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃
אונקלוס חֲזוֹ כְּעַן אֲרֵי אֲנָא אֲנָא הוּא וְלֵית אֱלָהּ בַּר מִנִּי אֲנָא מֵמִית וּמְחַיֵּי מָחֵינָא וְאַף מַסֵּינָא וְלֵית מִן יְדִי מְשֵׁזֵב:
רש"י
רד''ק
39.
See, then, that I, I am the One;<br>There is no god beside Me.<br>I deal death and give life;<br>I wounded and I will heal:<br>None can deliver from My hand.<br>

לב:מ
כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י         וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃
אונקלוס אֲרֵי אֲתְקֵנִית בִּשְׁמַיָּא בֵּית שְׁכִנְתִּי וַאֲמָרִית קַיָּם אֲנָא לְעָלְמִין:
רש"י
רד''ק
40.
Lo, I raise My hand to heaven<br>And say: As I live forever,<br>

לב:מא
אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י         וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י         וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃
אונקלוס אִם עַל חַד תְּרֵין כְּחֵזוּ בַרְקָא מִסּוֹף שְׁמַיָּא וְעַד סוֹף שְׁמַיָּא תִּתְגְּלִי חַרְבִּי וְתִתְקֵף בְּדִינָא יְדִי אָתֵב פֻּרְעֲנוּתָא לְסָנְאַי וּלְבַעֲלֵי דְבָבַי אֱשַׁלֵּם:
רש"י
רד''ק
41.
When I whet My flashing blade<br>And My hand lays hold on judgment,<br>Vengeance will I wreak on My foes,<br>Will I deal to those who reject Me.<br>

לב:מב
אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם         וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה         מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃
אונקלוס אֱרַוֵּי גִּירַי מִדְּמָא וְחַרְבִּי תִּקְטוֹל בְּעַמְמַיָּא מִדַּם קְטִילָן וְשִׁבְיָן לְאַעְדָּאָה כִתְרִין מֵרֵישׁ סָנְאָה וּבְעֵל דְּבָבָא:
רש"י
רד''ק
42.
I will make My arrows drunk with blood—<br>As My sword devours flesh—<br>Blood of the slain and the captive<br>From the long-haired enemy chiefs.<br>

לב:מג
הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ         כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו         וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס שַׁבָּחוּ עַמְמַיָּא עַמֵּיהּ אֲרֵי פֻּרְעֲנוּת עַבְדוֹהִי צַדִּיקַיָּא יִתְפְּרַע וּפֻרְעֲנוּת יָתֵיב לְסָנְאוֹהִי וִיכַפַּר עַל אַרְעֵיהּ וְעַל עַמֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
43.
O nations, acclaim God’s people!<br>For He’ll avenge the blood of His servants,<br>Wreak vengeance on His foes,<br>And cleanse His people’s land.<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>And cleanse His people’s land </b>Cf. Num. 35.33. Meaning of Heb. uncertain; Ugaritic <i>’udm‘t</i> “tears” suggests the rendering “And wipe away His people’s tears.” Cf. Isa. 25.8.</i>

לב:מד
וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃
אונקלוס וַאֲתָא משֶׁה וּמַלִּיל יָת כָּל פִּתְגָּמֵי תֻשְׁבַּחְתָּא הָדָא קֳדָם עַמָּא הוּא וְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן:
רש"י
רד''ק
44.
Moses came, together with Hosea son of Nun, and recited all the words of this poem in the hearing of the people.

לב:מה
וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
אונקלוס וְשֵׁצִי משֶׁה לְמַלָּלָא יָת כָּל פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין עִם כָּל יִשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
45.
And when Moses finished reciting all these words to all Israel,

לב:מו
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכׇ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃
אונקלוס וַאֲמַר לְהוֹן שַׁוּוּ לִבְּכוֹן לְכָל פִּתְגָּמַיָּא דִי אֲנָא מַסְהֵד בְּכוֹן יוֹמָא דֵין דִּי תְפַקְּדֻנּוּן יָת בְּנֵיכוֹן לְמִטַּר לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא:
רש"י
רד''ק
46.
he said to them: Take to heart all the words with which I have warned you this day. Enjoin them upon your children, that they may observe faithfully all the terms of this Teaching.

לב:מז
כִּ֠י לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס אֲרֵי לָא פִתְגָּם רֵקָא הוּא מִנְּכוֹן אֲרֵי הוּא חַיֵּיכוֹן וּבְפִתְגָּמָא הָדֵין תּוֹרְכוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דִּי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא תַּמָּן לְמֵירְתַהּ:
רש"י
רד''ק
47.
For this is not a trifling thing for you: it is your very life; through it you shall long endure on the land that you are to possess upon crossing the Jordan.

לב:מח
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃
אונקלוס וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין לְמֵימָר:
רש"י
רד''ק
48.
That very day יהוה spoke to Moses:

לב:מט
עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃
אונקלוס סַק לְטוּרָא דַעֲבָרָאֵי הָדֵין טוּרָא דִנְבוֹ דִּי בְאַרְעָא דְמוֹאָב דִּי עַל אַפֵּי יְרֵחוֹ וַחֲזֵי יָת אַרְעָא דִכְנַעַן דִּי אֲנָא יָהֵב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַחֲסָנָא:
רש"י
רד''ק
49.
Ascend these heights of Abarim to Mount Nebo, which is in the land of Moab facing Jericho, and view the land of Canaan, which I am giving the Israelites as their holding.

לב:נ
וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
אונקלוס וּמוּת בְּטוּרָא דִּי אַתּ סָלֵק לְתַמָּן וְתִתְכְּנֵשׁ לְעַמָּךְ כְּמָא דְמִית אַהֲרן אֲחוּךְ בְּהוֹר טוּרָא וְאִתְכְּנִישׁ לְעַמֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
50.
You shall die on the mountain that you are about to ascend, and shall be gathered to your kin, as your brother Aaron died on Mount Hor and was gathered to his kin;

לב:נא
עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אונקלוס עַל דִּי שַׁקַּרְתּוּן בְּמֵימְרִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מַצּוּת רְקָם מַדְבְּרָא דְצִן עַל דִּי לָא קַדִּשְׁתּוּן יָתִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
51.
for you both broke faith with Me among the Israelite people, at the waters of Meribath-kadesh in the wilderness of Zin, by failing to uphold My sanctity among the Israelite people.

לב:נב
כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס אֲרֵי מִקֳּבֵל תֶּחֱזֵי יָת אַרְעָא וּלְתַמָּן לָא תֵעוּל לְאַרְעָא דִּי אֲנָא יָהֵב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
52.
You may view the land from a distance, but you shall not enter it—the land that I am giving to the Israelite people.

תּוֹרָה דְּבָרִים פרק לב
Torah Devarim Chapter 32