Posuk

לה:א
וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃
אונקלוס וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה בְּמֵישְׁרַיָּא דְמוֹאָב עַל יַרְדְּנָא דִירֵחוֹ לְמֵימָר:
רש"י
רד''ק
1.
יהוה spoke to Moses in the steppes of Moab at the Jordan near Jericho, saying:

לה:ב
צַו֮ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָתְנ֣וּ לַלְוִיִּ֗ם מִֽנַּחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרָ֗שׁ לֶֽעָרִים֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּֽם׃
אונקלוס פַּקֵּד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִתְּנוּן לְלֵוָאֵי מֵאַחֲסָנַת אַחוּדַתְהוֹן קִרְוִין לְמִתָּב וְרֶוַח לְקִרְוַיָּא סַחֲרָנֵיהוֹן תִּתְּנוּן לְלֵוָאֵי:
רש"י
רד''ק
2.
Instruct the Israelite people to assign, out of the holdings apportioned to them, towns for the Levites to dwell in; you shall also assign to the Levites pasture land around their towns.

לה:ג
וְהָי֧וּ הֶֽעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם׃
אונקלוס וִיהוֹן קִרְוַיָּא לְהוֹן לְמִתָּב וְרַוְחֵיהוֹן יְהוֹן לִבְעִירְהוֹן וּלְקִנְיָנֵיהוֹן וּלְכָל חֵיוַתְהוֹן:
רש"י
רד''ק
3.
The towns shall be theirs to dwell in, and the pasture shall be for the cattle they own and all their other beasts.

לה:ד
וּמִגְרְשֵׁי֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּ֑ם מִקִּ֤יר הָעִיר֙ וָח֔וּצָה אֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב׃
אונקלוס וּרְוָחֵי קִרְוַיָּא דִּי תִתְּנוּן לְלֵוָאֵי מִכּוֹתֵל קַרְתָּא וּלְבָרָא אֲלַף אַמִּין סְחוֹר סְחוֹר:
רש"י
רד''ק
4.
The town pasture that you are to assign to the Levites shall extend a thousand cubits outside the town wall all around.

לה:ה
וּמַדֹּתֶ֞ם מִח֣וּץ לָעִ֗יר אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה וְאֶת־פְּאַת־נֶ֩גֶב֩ אַלְפַּ֨יִם בָּאַמָּ֜ה וְאֶת־פְּאַת־יָ֣ם <b>׀</b> אַלְפַּ֣יִם בָּֽאַמָּ֗ה וְאֵ֨ת פְּאַ֥ת צָפ֛וֹן אַלְפַּ֥יִם בָּאַמָּ֖ה וְהָעִ֣יר בַּתָּ֑וֶךְ זֶ֚ה יִהְיֶ֣ה לָהֶ֔ם מִגְרְשֵׁ֖י הֶעָרִֽים׃
אונקלוס וְתִמְשְׁחוּן מִבָּרָא לְקַרְתָּא יָת רוּחַ קִדּוּמָא תְּרֵין אַלְפִין בְּאַמִּין וְיָת רוּחַ דְּרוֹמָא תְּרֵין אַלְפִין בְּאַמִּין וְיָת רוּחַ מַעַרְבָא תְּרֵין אַלְפִין בְּאַמִּין וְיָת רוּחַ צִפּוּנָא תְּרֵין אַלְפִין בְּאַמִּין וְקַרְתָּא בִמְצִיעָא דֵּין יְהֵי לְהוֹן רְוָחֵי קִרְוַיָּא:
רש"י
רד''ק
5.
You shall measure off two thousand cubits outside the town on the east side, two thousand on the south side, two thousand on the west side, and two thousand on the north side, with the town in the center. That shall be the pasture for their towns.

לה:ו
וְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵׁשׁ־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣ם תִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר׃
אונקלוס וְיָת קִרְוַיָּא דִּי תִתְּנוּן לְלֵוָאֵי יָת שִׁית קִרְוֵי שֵׁזָבוּתָא דִּי תִתְּנוּן לְמֵעֲרַק תַּמָּן קָטוֹלָא וַעֲלֵיהוֹן תִּתְּנוּן אַרְבְּעִין וְתַרְתֵּין קִרְוִין:
רש"י
רד''ק
6.
The towns that you assign to the Levites shall comprise the six cities of refuge that you are to designate for [a man]<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>[a man] </b>Like all ancient Near Eastern law collections, the Torah’s laws are illustrative rather than comprehensive. Its asylum schema does not appear to treat the case of a woman who kills someone, which would have been more complicated.</i> who has killed someone<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>who has killed someone </b>I.e., regardless either of intent to kill or of the victim’s gender; trad. “manslayer.”</i> to flee to, to which you shall add forty-two towns.

לה:ז
כׇּל־הֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה עִ֑יר אֶתְהֶ֖ן וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽן׃
אונקלוס כָּל קִרְוַיָּא דִּי תִתְּנוּן לְלֵוָאֵי אַרְבְּעִין וְתַמְנֵי קִרְוִין יָתְהֶן וְיָת רְוָחֵיהֶן:
רש"י
רד''ק
7.
Thus the total of the towns that you assign to the Levites shall be forty-eight towns, with their pasture.

לה:ח
וְהֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ מֵאֲחֻזַּ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֤ת הָרַב֙ תַּרְבּ֔וּ וּמֵאֵ֥ת הַמְעַ֖ט תַּמְעִ֑יטוּ אִ֗ישׁ כְּפִ֤י נַחֲלָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִנְחָ֔לוּ יִתֵּ֥ן מֵעָרָ֖יו לַלְוִיִּֽם׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס וְקִרְוַיָּא דִּי תִתְּנוּן מֵאֲחוּדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן סַגִּיאֵי תַּסְגּוּן וּמִן זְעִירֵי תַּזְעִירוּן גְּבַר כְּפוּם אַחֲסַנְתֵּיהּ דִּי יַחְסְנוּן יִתֵּן מִקִּרְווֹהִי לְלֵוָאֵי:
רש"י
רד''ק
8.
In assigning towns from the holdings of the Israelites, take more from the larger groups and less from the smaller, so that each assigns towns to the Levites in proportion to the share it receives.

לה:ט
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
אונקלוס וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
רש"י
רד''ק
9.
יהוה spoke further to Moses:

לה:י
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
אונקלוס מַלֵּל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא לְאַרְעָא דִכְנָעַן:
רש"י
רד''ק
10.
Speak to the Israelite people and say to them: When you cross the Jordan into the land of Canaan,

לה:יא
וְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֙מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃
אונקלוס וּתְזַמְּנוּן לְכוֹן קִרְוִין קִרְוֵי שֵׁזָבוּתָא יֶהֶוְיַן לְכוֹן וְיֵעֲרוֹק לְתַמָּן קָטוֹלָא דְּיִקְטוֹל נַפְשָׁא בְּשָׁלוּ:
רש"י
רד''ק
11.
you shall provide yourselves with places to serve you as cities of refuge to which [a man]<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>man </b>See note at v. 6.</i> who has killed someone<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>who has killed someone </b>See note at v. 6.</i> —who has slain a person unintentionally—may flee.

לה:יב
וְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָרֹצֵ֔חַ עַד־עׇמְד֛וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט׃
אונקלוס וִיהוֹן לְכוֹן קִרְוַיָּא לְשֵׁזָבָא מִגָּאֵל דְּמָא וְלָא יְמוּת קָטוֹלָא עַד דְּיֵקוּם קֳדָם כְּנִשְׁתָּא לְדִינָא:
רש"י
רד''ק
12.
The cities shall serve you as a refuge from the avenger,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>avenger </b>Lit. “redeemer,” i.e., (male) next of kin; cf. note at Lev. 25.25.</i> so that the killer may not die unless he has stood trial before the assembly.

לה:יג
וְהֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑נוּ שֵׁשׁ־עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֥ינָה לָכֶֽם׃
אונקלוס וְקִרְוַיָּא דִּי תִתְּנוּן שִׁית קִרְוֵי שֵׁזָבוּתָא יֶהֶוְיַן לְכוֹן:
רש"י
רד''ק
13.
The towns that you thus assign shall be six cities of refuge in all.

לה:יד
אֵ֣ת <b>׀</b> שְׁלֹ֣שׁ הֶעָרִ֗ים תִּתְּנוּ֙ מֵעֵ֣בֶר לַיַּרְדֵּ֔ן וְאֵת֙ שְׁלֹ֣שׁ הֶֽעָרִ֔ים תִּתְּנ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶֽינָה׃
אונקלוס יָת תְּלַת קִרְוַיָּא תִּתְּנוּן מֵעִבְרָא לְיַרְדְּנָא וְיָת תְּלַת קִרְוַיָּא תִּתְּנוּן בְּאַרְעָא דִכְנָעַן קִרְוֵי שֵׁזָבוּתָא יֶהֶוְיָן:
רש"י
רד''ק
14.
Three cities shall be designated beyond the Jordan, and the other three shall be designated in the land of Canaan: they shall serve as cities of refuge.

לה:טו
לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֤ר וְלַתּוֹשָׁב֙ בְּתוֹכָ֔ם תִּהְיֶ֛ינָה שֵׁשׁ־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לְמִקְלָ֑ט לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כׇּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃
אונקלוס לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְגִיּוֹרָא וּלְתוֹתָבָיָא דְבֵינֵיכוֹן יֶהֶוְיַן שִׁית קִרְוַיָּא הָאִלֵּין לְשֵׁזָבָא לְמֵעֲרוֹק לְתַמָּן כָּל דְּיִקְטוֹל נַפְשָׁא בְּשָׁלוּ:
רש"י
רד''ק
15.
These six cities shall serve the Israelites and the resident aliens among them for refuge, so that any man who slays a person unintentionally may flee there.

לה:טז
וְאִם־בִּכְלִ֨י בַרְזֶ֧ל <small>׀</small> הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃
אונקלוס וְאִם בְּמָאן דְפַרְזְלָא מְחָהִי וְקָטְלֵיהּ קָטוֹלָא הוּא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל קָטוֹלָא:
רש"י
רד''ק
16.
Anyone, however, who strikes another with an iron object so that death results is a murderer; the murderer must be put to death.

לה:יז
וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בָּ֥הּ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃
אונקלוס וְאִם בְּאַבְנָא דְּמִתְנָסְבָא בִידָא דְּהִיא כְמִסַּת דִּי יְמוּת בַּהּ מְחָהִי וְקָטְלֵיהּ קָטוֹלָא הוּא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל קָטוֹלָא:
רש"י
רד''ק
17.
If one struck another with a stone tool<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>stone tool </b>Lit. “stone of the hand.”</i> that could cause death, and death resulted, that person is a murderer; the murderer must be put to death.

לה:יח
א֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵֽץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃
אונקלוס אוֹ בְּמָאן דְּעָא דְּמִתְנַסֵב בִּידָא דְּהִיא כְמִסַּת דִּי יְמוּת בֵּיהּ מְחָהִי וְקָטְלֵיהּ קָטוֹלָא הוּא אִתְקְטָלָא יִתְקְטַל קָטוֹלָא:
רש"י
רד''ק
18.
Similarly, if one struck another with a wooden tool<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>wooden tool </b>Lit. “wood of the hand.”</i> that could cause death, and death resulted, that person is a murderer; the murderer must be put to death.

לה:יט
גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָרֹצֵ֑חַ בְּפִגְעוֹ־ב֖וֹ ה֥וּא יְמִתֶֽנּוּ׃
אונקלוס גָּאֵל דְּמָא הוּא יִקְטוֹל יָת קָטוֹלָא כַּד אִתְחַיַּב לֵיהּ מִן דִּינָא הוּא יִקְטְלִנֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
19.
It is the blood-avenger who shall put the murderer to death; that is who shall put that person to death upon encounter.

לה:כ
וְאִם־בְּשִׂנְאָ֖ה יֶהְדֳּפֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו בִּצְדִיָּ֖ה וַיָּמֹֽת׃
אונקלוס וְאִם בְּסַנְאָה דְּחָהִי אוֹ רְמָא עֲלוֹהִי בְכַמְנָא וְקָטְלֵיהּ:
רש"י
רד''ק
20.
So, too, if one pushed another in hate or hurled something at [the victim] on purpose and death resulted,

לה:כא
א֣וֹ בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת מֽוֹת־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת־הָרֹצֵ֖חַ בְּפִגְעוֹ־בֽוֹ׃
אונקלוס אוֹ בִדְבָבוּ מְחָהִי בִידֵיהּ וְקָטְלֵיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל מַחֲיָא קָטוֹלָא הוּא גָּאֵל דְּמָא יִקְטוֹל יָת קָטוֹלָא כַּד אִתְחַיַּב לֵיהּ מִן דִּינָא:
רש"י
רד''ק
21.
or if one struck another with the hand in enmity and death resulted, the assailant shall be put to death; that person is a murderer. The blood-avenger shall put the murderer to death upon encounter.

לה:כב
וְאִם־בְּפֶ֥תַע בְּלֹא־אֵיבָ֖ה הֲדָפ֑וֹ אוֹ־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו כׇּל־כְּלִ֖י בְּלֹ֥א צְדִיָּֽה׃
אונקלוס וְאִם בִּתְכֵף בְּלָא דְבָבוּ דְּחָהִי אוֹ רְמָא עֲלוֹהִי כָּל מָאן בְּלָא כְמַן לֵיהּ:
רש"י
רד''ק
22.
But if [a man] pushed without malice aforethought or hurled any object at [the victim] unintentionally,

לה:כג
א֣וֹ בְכׇל־אֶ֜בֶן אֲשֶׁר־יָמ֥וּת בָּהּ֙ בְּלֹ֣א רְא֔וֹת וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וְהוּא֙ לֹא־אוֹיֵ֣ב ל֔וֹ וְלֹ֥א מְבַקֵּ֖שׁ רָעָתֽוֹ׃
אונקלוס אוֹ בְכָל אַבְנָא דְּהִיא כְמִסַּת דִּי יְמוּת בַּהּ בְּלָא חָזֵי וּרְמָא עֲלוֹהִי וְקָטְלֵיהּ וְהוּא לָא סָנֵי לֵיהּ וְלָא תָבַע בִּישְׁתֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
23.
or inadvertently<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>inadvertently </b>Lit. “without seeing.”</i> dropped upon [the victim] any deadly object of stone, and death resulted—though not being an enemy and not seeking to harm—

לה:כד
וְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה בֵּ֚ין הַמַּכֶּ֔ה וּבֵ֖ין גֹּאֵ֣ל הַדָּ֑ם עַ֥ל הַמִּשְׁפָּטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
אונקלוס וִידוּנוּן כְּנִשְׁתָּא בֵּין מַחֲיָא וּבֵין גָּאֵל דְּמָא עַל דִּינַיָּא הָאִלֵּין:
רש"י
רד''ק
24.
in such cases the assembly shall decide between the slayer and the blood-avenger.

לה:כה
וְהִצִּ֨ילוּ הָעֵדָ֜ה אֶת־הָרֹצֵ֗חַ מִיַּד֮ גֹּאֵ֣ל הַדָּם֒ וְהֵשִׁ֤יבוּ אֹתוֹ֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־עִ֥יר מִקְלָט֖וֹ אֲשֶׁר־נָ֣ס שָׁ֑מָּה וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל אֲשֶׁר־מָשַׁ֥ח אֹת֖וֹ בְּשֶׁ֥מֶן הַקֹּֽדֶשׁ׃
אונקלוס וִישֵׁזְבוּן כְּנִשְׁתָּא יָת קָטוֹלָא מִיַּד גָּאֵל דְּמָא וִיתִיבוּן יָתֵיהּ כְּנִשְׁתָּא לְקִרְיַת שֵׁזָבוּתֵיהּ דִּי עֲרַק לְתַמָּן וִיתֵב בַּהּ עַד דִּימוּת כַּהֲנָא רַבָּא דִּי רַבִּי יָתֵיהּ בִּמְשַׁח קוּדְשָׁא:
רש"י
רד''ק
25.
The assembly shall protect the killer from the blood-avenger, and the assembly shall restore him to the city of refuge to which he fled, and there he shall remain until the death of the high priest who was anointed with the sacred oil.

לה:כו
וְאִם־יָצֹ֥א יֵצֵ֖א הָרֹצֵ֑חַ אֶת־גְּבוּל֙ עִ֣יר מִקְלָט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃
אונקלוס וְאִם מִפַּק יִפּוֹק קָטוֹלָא יָת תְּחוּם קִרְיַת שֵׁזָבוּתֵיהּ דִּי עֲרַק לְתַמָּן:
רש"י
רד''ק
26.
But if the killer ever goes outside the limits of the city of refuge to which he has fled,

לה:כז
וּמָצָ֤א אֹתוֹ֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם מִח֕וּץ לִגְב֖וּל עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ וְרָצַ֞ח גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אֶת־הָ֣רֹצֵ֔חַ אֵ֥ין ל֖וֹ דָּֽם׃
אונקלוס וְיַשְׁכַּח יָתֵיהּ גָּאֵל דְּמָא מִבָּרָא לִתְחוּם קִרְיַת שֵׁזָבוּתֵיהּ וְיִקְטוֹל גָּאֵל דְּמָא יָת קָטוֹלָא לֵית לֵיהּ דְּמָא:
רש"י
רד''ק
27.
and the blood-avenger comes upon him outside the limits of his city of refuge, and the blood-avenger kills the killer, there is no bloodguilt on his account.

לה:כח
כִּ֣י בְעִ֤יר מִקְלָטוֹ֙ יֵשֵׁ֔ב עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֑ל וְאַחֲרֵ֥י מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל יָשׁוּב֙ הָרֹצֵ֔חַ אֶל־אֶ֖רֶץ אֲחֻזָּתֽוֹ׃
אונקלוס אֲרֵי בְקִרְיַת שֵׁזָבוּתֵיהּ יִתֵּב עַד דִּימוּת כַּהֲנָא רַבָּא וּבָתַר דִּימוּת כַּהֲנָא רַבָּא יְתוּב קָטוֹלָא לַאֲרַע אַחֲסַנְתֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
28.
For he must remain inside his city of refuge until the death of the high priest; after the death of the high priest, the killer may return to his land holding.

לה:כט
וְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם׃
אונקלוס וִיהוֹן אִלֵּין לְכוֹן לִגְזֵרַת דִּין לְדָרֵיכוֹן בְּכָל מוֹתְבָנֵיכוֹן:
רש"י
רד''ק
29.
Such shall be your law of procedure throughout the ages in all your settlements.

לה:ל
כׇּ֨ל־מַכֵּה־נֶ֔פֶשׁ לְפִ֣י עֵדִ֔ים יִרְצַ֖ח אֶת־הָרֹצֵ֑חַ וְעֵ֣ד אֶחָ֔ד לֹא־יַעֲנֶ֥ה בְנֶ֖פֶשׁ לָמֽוּת׃
אונקלוס כָּל דְּיִקְטוֹל נַפְשָׁא לְפוּם סַהֲדִין יִקְטוֹל יָת קָטוֹלָא וְסָהִיד חַד לָא יַסְהֵד בֶּאֱנָשׁ לְמִקְטָל:
רש"י
רד''ק
30.
If anyone slays a person, the killer may be executed only on the evidence of witnesses; the testimony of a single witness against a person shall not suffice for a sentence of death.

לה:לא
וְלֹֽא־תִקְח֥וּ כֹ֙פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי־מ֖וֹת יוּמָֽת׃
אונקלוס וְלָא תְקַבְּלוּן מָמוֹן עַל אֱנַשׁ קָטוֹל דִּי הוּא חַיָּב לְמִקְטָל אֲרֵי אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל:
רש"י
רד''ק
31.
You may not accept a ransom for the life of a murderer who is guilty of a capital crime; [a murderer] must be put to death.

לה:לב
וְלֹא־תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל־עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵֽן׃
אונקלוס וְלָא תְקַבְּלוּן מָמוֹן לְמֵעֲרוֹק לְקִרְיַת שֵׁזָבוּתֵיהּ לְמִתּוּב לְמִתַּב בְּאַרְעָא עַד דִּימוּת כַּהֲנָא:
רש"י
רד''ק
32.
Nor may you accept ransom in lieu of flight to a city of refuge, enabling a man to return to live on his land before the death of the priest.

לה:לג
וְלֹֽא־תַחֲנִ֣יפוּ אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַחֲנִ֖יף אֶת־הָאָ֑רֶץ וְלָאָ֣רֶץ לֹֽא־יְכֻפַּ֗ר לַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ־בָּ֔הּ כִּי־אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹׁפְכֽוֹ׃
אונקלוס וְלָא תְחַיְּבוּן יָת אַרְעָא דִּי אַתּוּן בַּהּ אֲרֵי דְמָא הוּא מְחַיַּב יָת אַרְעָא וּלְאַרְעָא לָא מִתְכַּפֵּר עַל דַּם זַכַּאי דְּאִתָּשַׁד בַּהּ אֶלָּהֵן בְּדַם אַשְׁדֵּיהּ:
רש"י
רד''ק
33.
You shall not pollute the land in which you live; for blood pollutes the land, and the land can have no expiation for blood that is shed on it, except by the blood of the one who shed it.

לה:לד
וְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֹשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתוֹכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה שֹׁכֵ֕ן בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס וְלָא תְסָאֲבוּן יָת אַרְעָא דִּי אַתּוּן יָתְבִין בַּהּ דִּי שְׁכִינְתִּי שָׁרְיָא בְּגַוָּהּ אֲרֵי אֲנָא יְיָ דִּשְׁכִנְתִּי שָׁרְיָא בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
רש"י
רד''ק
34.
You shall not defile the land in which you live, in which I Myself abide, for I יהוה abide among the Israelite people.

תּוֹרָה בְּמִדְבַּר פרק לה
Torah Bamidbar Chapter 35