Posuk
ה:א
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
אונקלוס
וֶאֱנַשׁ אֲרֵי יֵחוֹב וְיִשְׁמַע קַל מוֹמֵי וְהוּא סָהִיד אוֹ חֲזָא אוֹ יְדָע אִם לָא יְחַוִּי וִיקַבֵּל חוֹבֵיהּ:
רש"י
רד''ק
1.
If a person incurs guilt—When one has heard a public imprecation<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>imprecation </b>Namely, against one who withholds testimony.</i> but (although able to testify as having either seen or learned of the matter) has not given information and thus is subject to punishment;ה:ב
א֣וֹ נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע֮ בְּכׇל־דָּבָ֣ר טָמֵא֒ אוֹ֩ בְנִבְלַ֨ת חַיָּ֜ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּנִבְלַת֙ בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה א֕וֹ בְּנִבְלַ֖ת שֶׁ֣רֶץ טָמֵ֑א וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא טָמֵ֖א וְאָשֵֽׁם׃
אונקלוס
אוֹ אֱנַשׁ דִּי יִקְרַב בְּכֹל מִדַּעַם מְסָאָב אוֹ בְנִבְלַת חַיְתָא מְסָאָבָא אוֹ בְּנִבְלַת בְּעִירָא מְסָאָבָא אוֹ בְּנִבְלַת רִחֲשָׁא מְסָאָב וִיהֵי מְכַסָּא מִנֵּיהּ וְהוּא מְסָאָב וְחָב:
רש"י
רד''ק
2.
Or when a person touches any impure thing (be it the carcass of an impure beast or the carcass of impure cattle or the carcass of an impure creeping thing) and the fact has escaped notice, and then, being impure, that person realizes guilt;ה:ג
א֣וֹ כִ֤י יִגַּע֙ בְּטֻמְאַ֣ת אָדָ֔ם לְכֹל֙ טֻמְאָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִטְמָ֖א בָּ֑הּ וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא יָדַ֖ע וְאָשֵֽׁם׃
אונקלוס
אוֹ אֲרֵי יִקְרַב בְּסוֹאֲבַת אֱנָשָׁא לְכָל סוֹבְתֵיהּ דִּי יִסְתָּאַב בַּהּ וִיהֵי מְכַסָּא מִנֵּיהּ וְהוּא יָדַע וְחָב:
רש"י
רד''ק
3.
Or when one touches human impurity (any such impurity whereby someone becomes impure) and, though having known about it, the fact has escaped notice, but later that person realizes guilt;ה:ד
א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י תִשָּׁבַע֩ לְבַטֵּ֨א בִשְׂפָתַ֜יִם לְהָרַ֣ע <b>׀</b> א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב לְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א הָאָדָ֛ם בִּשְׁבֻעָ֖ה וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֑נּוּ וְהוּא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם לְאַחַ֥ת מֵאֵֽלֶּה׃
אונקלוס
אוֹ אֱנַשׁ אֲרֵי יְקַיֵּם לְפָרָשָׁא בְסִפְוָן לְאַבְאָשָׁא אוֹ לְאוֹטָבָא לְכֹל דִּי יְפָרֵשׁ אֱנָשָׁא בְּקִיּוּם וִיהֵי מְכַסָּא מִנֵּיהּ וְהוּא יָדַע וְחָב לַחֲדָא מֵאִלֵּין:
רש"י
רד''ק
4.
Or when a person utters<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>utters </b>Lit. “utters with his lips.”</i> an oath to bad or good purpose (whatever a human being may utter in an oath) and, though having known about it, the fact has escaped notice, but later that person realizes guilt in any of these matters—ה:ה
וְהָיָ֥ה כִֽי־יֶאְשַׁ֖ם לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה וְהִ֨תְוַדָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עָלֶֽיהָ׃
אונקלוס
וִיהֵי אֲרֵי יֵחוֹב לַחֲדָא מֵאִלֵּין וִיוַדִּי דִּי חָב עֲלַהּ:
רש"י
רד''ק
5.
upon realizing guilt in any of these matters, one shall confess having sinned in that way.ה:ו
וְהֵבִ֣יא אֶת־אֲשָׁמ֣וֹ לַיהֹוָ֡ה עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א נְקֵבָ֨ה מִן־הַצֹּ֥אן כִּשְׂבָּ֛ה אֽוֹ־שְׂעִירַ֥ת עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן מֵחַטָּאתֽוֹ׃
אונקלוס
וְיַיְתִי יָת אַשְׁמֵיהּ קֳדָם יְיָ עַל חוֹבְתֵיהּ דִּי חָב נְקוּבְתָא מִן עָנָא אִמְּרָתָא אוֹ צְפִירַת עִזִּין לְחַטָאתָא וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַּהֲנָא מֵחוֹבְתֵיהּ:
רש"י
רד''ק
6.
And one shall bring as a penalty to יהוה, for the sin of which one is guilty, a female from the flock, sheep or goat, as a sin offering; and the priest shall make expiation for the sin, on that person’s behalf.ה:ז
וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃
אונקלוס
וְאִם לָא תִמְטֵי יְדֵיהּ כְּמִסַּת שֵׂיתָא וְיַיְתִי יָת חוֹבְתֵיהּ דִּי חָב תַּרְתֵּין שַׁפְנִינִין אוֹ תְרֵין בְּנֵי יוֹנָה קֳדָם יְיָ חַד לְחַטָּאתָא וְחַד לַעֲלָתָא:
רש"י
רד''ק
7.
But if one’s means do not suffice for a sheep, that person shall bring to יהוה, as the penalty for that of which one is guilty, two turtledoves or two pigeons—one for a sin offering and the other for a burnt offering.ה:ח
וְהֵבִ֤יא אֹתָם֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִקְרִ֛יב אֶת־אֲשֶׁ֥ר לַחַטָּ֖את רִאשׁוֹנָ֑ה וּמָלַ֧ק אֶת־רֹאשׁ֛וֹ מִמּ֥וּל עׇרְפּ֖וֹ וְלֹ֥א יַבְדִּֽיל׃
אונקלוס
וְיַיְתִי יָתְהוֹן לְוָת כַּהֲנָא וִיקָרֵב יָת דִּי לְחַטָּאתָא קַדְמֵיתָא וְיִמְלוֹק יָת רֵישֵׁיהּ מִלָּקֳבֵל קְדָלֵיהּ וְלָא יַפְרֵשׁ:
רש"י
רד''ק
8.
The offerer shall bring them to the priest, who shall offer first the bird for the sin offering, pinching its head at the nape without severing it.ה:ט
וְהִזָּ֞ה מִדַּ֤ם הַחַטָּאת֙ עַל־קִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהַנִּשְׁאָ֣ר בַּדָּ֔ם יִמָּצֵ֖ה אֶל־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֑חַ חַטָּ֖את הֽוּא׃
אונקלוס
וְיַדִּי מִדְּמָא דְחַטָּאתָא עַל כֹּתֶל מַדְבְּחָא וּדְאִשְׁתָּאַר בִּדְמָא יִתִּמְצֵי לִיסוֹדָא דְמַדְבְּחָא חַטָּאתָא הוּא:
רש"י
רד''ק
9.
He shall sprinkle some of the blood of the sin offering on the side of the altar, and what remains of the blood shall be drained out at the base of the altar; it is a sin offering.ה:י
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
אונקלוס
וְיָת תִּנְיָנָא יַעְבֵּד עֲלָתָא כִּדְחָזֵי וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַּהֲנָא מֵחוֹבְתֵיהּ דִּי חָב וְיִשְׁתְּבֵק לֵיהּ:
רש"י
רד''ק
10.
And the second bird he shall prepare as a burnt offering, according to regulation. For the sin of which one is guilty, the priest shall thus make expiation on behalf of that person, who shall be forgiven.ה:יא
וְאִם־לֹא֩ תַשִּׂ֨יג יָד֜וֹ לִשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים אוֹ֮ לִשְׁנֵ֣י בְנֵי־יוֹנָה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־קׇרְבָּנ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א עֲשִׂירִ֧ת הָאֵפָ֛ה סֹ֖לֶת לְחַטָּ֑את לֹא־יָשִׂ֨ים עָלֶ֜יהָ שֶׁ֗מֶן וְלֹא־יִתֵּ֤ן עָלֶ֙יהָ֙ לְבֹנָ֔ה כִּ֥י חַטָּ֖את הִֽוא׃
אונקלוס
וְאִם לָא תַדְבֵּק יְדֵיהּ לְתַּרְתֵּין שַׁפְנִינִין אוֹ לִתְרֵין בְּנֵי יוֹנָה וְיַיְתִי יָת קֻרְבָּנֵיהּ דִּי חָב חַד מִן עַסְרָא בִתְלַת סְאִין סֻלְתָּא לְחַטָּאתָא לָא יְשַׁוִּי עֲלַהּ מִשְׁחָא וְלָא יִתֵּן עֲלַהּ לְבֻנְתָּא אֲרֵי חַטָּאתָא הִיא:
רש"י
רד''ק
11.
And if one’s means do not suffice for two turtledoves or two pigeons, that person shall bring as an offering for that of which one is guilty a tenth of an <i>ephah</i> of choice flour for a sin offering; one shall not add oil to it or lay frankincense on it, for it is a sin offering.ה:יב
וֶהֱבִיאָהּ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְקָמַ֣ץ הַכֹּהֵ֣ן <small>׀</small> מִ֠מֶּ֠נָּה מְל֨וֹא קֻמְצ֜וֹ אֶת־אַזְכָּרָתָהּ֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑ה חַטָּ֖את הִֽוא׃
אונקלוס
וְיַיְתִנַּהּ לְוָת כַּהֲנָא וְיִקְמוֹץ כַּהֲנָא מִנַּהּ מְלֵי קֻמְצֵיהּ יָת אִדְכַּרְתַּהּ וְיַסֵּק לְמַדְבְּחָא עַל קֻרְבָּנַיָּא דַיְיָ חַטָּאתָא הִיא:
רש"י
רד''ק
12.
The offerer shall bring it to the priest, and the priest shall scoop out of it a handful as a token portion and turn it into smoke on the altar, with יהוה’s offerings by fire; it is a sin offering.ה:יג
וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַל־חַטָּאת֧וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֛א מֵֽאַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ וְהָיְתָ֥ה לַכֹּהֵ֖ן כַּמִּנְחָֽה׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>
אונקלוס
וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַּהֲנָא עַל חוֹבְתֵיהּ דִּי חָב מֵחֲדָא מֵאִלֵּין וְיִשְׁתְּבֵק לֵיהּ וּתְהֵי לְכַהֲנָא כְּמִנְחָתָא:
רש"י
רד''ק
13.
For whichever of these sins one is guilty, the priest shall thus make expiation on behalf of that person, who shall be forgiven. It shall belong to the priest, like the meal offering.ה:יד
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
אונקלוס
וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
רש"י
רד''ק
14.
And יהוה spoke to Moses, saying:ה:טו
נֶ֚פֶשׁ כִּֽי־תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקׇּדְשֵׁ֖י יְהֹוָ֑ה וְהֵבִיא֩ אֶת־אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהֹוָ֜ה אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן־הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף־שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם׃
אונקלוס
אֱנַשׁ אֲרֵי יְשַׁקַּר שְׁקַר וְיֵחוֹב בְּשָׁלוּ מִקוּדְשַׁיָּא דַיְיָ וְיַיְתִי יָת אַשְׁמֵיהּ קֳדָם יְיָ דְכַר שְׁלִים מִן עָנָא בְּפֻרְסָנֵיהּ כְּסַף סִלְעִין בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא לַאֲשָׁמָא:
רש"י
רד''ק
15.
When a person commits a trespass, being unwittingly remiss about any of יהוה’s sacred things: One shall bring as a penalty to יהוה a ram without blemish from the flock, convertible into payment in silver by the sanctuary weight, as a guilt offering.ה:טז
וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן־הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת־חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס
וְיָת דִּי חָב מִן קוּדְשָׁא יְשַׁלֵּם וְיָת חֻמְשֵׁיהּ יוֹסֵף עֲלוֹהִי וְיִתֵּן יָתֵיהּ לְכַהֲנָא וְכַהֲנָא יְכַפֵּר עֲלוֹהִי בְּדִכְרָא דַאֲשָׁמָא וְיִשְׁתְּבֵק לֵיהּ:
רש"י
רד''ק
16.
That person shall make restitution for the remission regarding the sacred things, adding a fifth part to it and giving it to the priest. The priest shall make expiation with the ram of the guilt offering on behalf of that person, who shall be forgiven.ה:יז
וְאִם־נֶ֙פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א וְעָֽשְׂתָ֗ה אַחַת֙ מִכׇּל־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְלֹֽא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
אונקלוס
וְאִם אֱנַשׁ אֲרֵי יֵחוֹב וְיַעְבֵּד חֲדָא מִכָּל פִּקּוֹדַיָּא דַיְיָ דִּי לָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וְלָא יָדַע וְיֵחוֹב וִיקַבֵּל חוֹבֵיהּ:
רש"י
רד''ק
17.
And a person who, without knowing it, sins in regard to any of יהוה’s commandments about things not to be done, and then realizes guilt: Such a person shall be subject to punishment.ה:יח
וְ֠הֵבִ֠יא אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַ֣ל שִׁגְגָת֧וֹ אֲשֶׁר־שָׁגָ֛ג וְה֥וּא לֹֽא־יָדַ֖ע וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃
אונקלוס
וְיַיְתִי דְּכַר שְׁלִים מִן עָנָא בְּפֻרְסָנֵיהּ לַאֲשָׁמָא לְוָת כַּהֲנָא וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַהֲנָא עַל שָׁלוּתֵיהּ דְּאִשְׁתְּלִי וְהוּא לָא יָדַע וְיִשְׁתְּבֵק לֵיהּ:
רש"י
רד''ק
18.
That person shall bring to the priest a ram without blemish from the flock, or the equivalent,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>the equivalent </b>I.e., in currency; cf. v. 15.</i> as a guilt offering. For the error committed unwittingly, the priest shall make expiation on behalf of that person, who shall be forgiven.ה:יט
אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַיהֹוָֽה׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס
אֲשָׁמָא הוּא עַל חוֹבְתֵיהּ דְּהוּא חָב אֲשָׁמָא יְקָרֵב קֳדָם יְיָ:
רש"י
רד''ק
19.
It is a guilt offering; guilt has been incurred before יהוה.ה:כ
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
אונקלוס
וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
רש"י
רד''ק
20.
<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote">This verse constitutes 6.1 in some editions.</i> יהוה spoke to Moses, saying:ה:כא
נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶחֱטָ֔א וּמָעֲלָ֥ה מַ֖עַל בַּיהֹוָ֑ה וְכִחֵ֨שׁ בַּעֲמִית֜וֹ בְּפִקָּד֗וֹן אֽוֹ־בִתְשׂ֤וּמֶת יָד֙ א֣וֹ בְגָזֵ֔ל א֖וֹ עָשַׁ֥ק אֶת־עֲמִיתֽוֹ׃
אונקלוס
אֱנַשׁ אֲרֵי יֵחוֹב וִישַׁקַּר שְׁקַר קֳדָם יְיָ וִיכַדֵב בְּחַבְרֵיהּ בּפִקְּדוֹנָא אוֹ בְשֻׁתָּפוּת יְדָא אוֹ בִגְזֵלָא אוֹ אַנִּיס יָת חַבְרֵיהּ:
רש"י
רד''ק
21.
When a person sins and commits a trespass against יהוה —by dealing deceitfully with another in the matter of a deposit or a pledge,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>pledge </b>Meaning of Heb. <i>tesumeth yad</i> uncertain.</i> or through robbery, or by defrauding another,ה:כב
אֽוֹ־מָצָ֧א אֲבֵדָ֛ה וְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ וְנִשְׁבַּ֣ע עַל־שָׁ֑קֶר עַל־אַחַ֗ת מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה הָאָדָ֖ם לַחֲטֹ֥א בָהֵֽנָּה׃
אונקלוס
אוֹ אַשְׁכַּח אֲבֵדְתָּא וִיכַדֵּב בַּהּ וְאִשְׁתְּבַע עַל שִׁקְרָא עַל חֲדָא מִכֹּל דִּי יַעְבֵּד אֱנָשָׁא לְמֵיחַב בְּהֵן:
רש"י
רד''ק
22.
or by finding something lost and lying about it; if one swears falsely regarding any one of the various things that someone may do and sin thereby—ה:כג
וְהָיָה֮ כִּֽי־יֶחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת־הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת־הָעֹ֙שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת־הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הׇפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת־הָאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא׃
אונקלוס
וִיהֵי אֲרֵי יֶחֱטֵי וְיֵחוֹב וְיָתֵב יָת גְּזֵלָא דִּי גְזַל אוֹ יָת עֻשְׁקָא דִּי עֲשַׁק אוֹ יָת פִּקְּדוֹנָא דִּי אִתְפָּקַּד לְוָתֵיהּ אוֹ יָת אֲבֵדְתָּא דִּי אַשְׁכַּח:
רש"י
רד''ק
23.
when one has thus sinned and, realizing guilt, would restore either that which was gotten through robbery or fraud, or the entrusted deposit, or the lost thing that was found,ה:כד
א֠וֹ מִכֹּ֞ל אֲשֶׁר־יִשָּׁבַ֣ע עָלָיו֮ לַשֶּׁ֒קֶר֒ וְשִׁלַּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּרֹאשׁ֔וֹ וַחֲמִשִׁתָ֖יו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו לַאֲשֶׁ֨ר ה֥וּא ל֛וֹ יִתְּנֶ֖נּוּ בְּי֥וֹם אַשְׁמָתֽוֹ׃
אונקלוס
אוֹ מִכֹּל דִּי יִשְׁתְּבַע עֲלוֹהִי לְשִׁקְרָא וִישַׁלֵּם יָתֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ וְחֻמְשֵׁיהּ יוֹסֵף עֲלוֹהִי לְדִי הוּא דִילֵיהּ יִתְּנִנֵּיהּ בְּיוֹמָא דְחוֹבְתֵיהּ:
רש"י
רד''ק
24.
or anything else about which one swore falsely, that person shall repay the principal amount and add a fifth part to it. One shall pay it to its owner upon realizing guilt.ה:כה
וְאֶת־אֲשָׁמ֥וֹ יָבִ֖יא לַיהֹוָ֑ה אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
אונקלוס
וְיָת אַשְׁמַהּ יַיְתִי לָקֳדָם יְיָ דְּכַר שְׁלִים מִן עָנָא בְּפֻרְסָנֵיהּ לַאֲשָׁמָא לְוָת כַּהֲנָא:
רש"י
רד''ק
25.
Then that person shall bring to the priest, as a penalty to יהוה, a ram without blemish from the flock, or the equivalent,<sup class="footnote-marker">*</sup><i class="footnote"><b>the equivalent </b>I.e., in currency; cf. v. 15.</i> as a guilt offering.ה:כו
וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ עַל־אַחַ֛ת מִכֹּ֥ל אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂ֖ה לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
אונקלוס
וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי כַהֲנָא קֳדָם יְיָ וְיִשְׁתְּבֵק לֵיהּ עַל חֲדָא מִכֹּל דִּי יַעְבֵּד לְמֵיחַב בַּהּ:
רש"י
רד''ק