Posuk
ז:א
<big>ט֥</big>וֹב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן ט֑וֹב וְי֣וֹם הַמָּ֔וֶת מִיּ֖וֹם הִוָּלְדֽוֹ׃
רש"י
רד''ק
1.
<sup class="footnote-marker">a</sup><i class="footnote">The author now offers a number of practical maxims, which, however, he concludes (vv. 23–24) are of limited value.</i>A good name is better than fragrant oil, and the day of death than the day of birth.<sup class="footnote-marker">b</sup><i class="footnote">Until a man dies, there is always danger that he may forfeit his good name.</i>ז:ב
ט֞וֹב לָלֶ֣כֶת אֶל־בֵּֽית־אֵ֗בֶל מִלֶּ֙כֶת֙ אֶל־בֵּ֣ית מִשְׁתֶּ֔ה בַּאֲשֶׁ֕ר ה֖וּא ס֣וֹף כׇּל־הָאָדָ֑ם וְהַחַ֖י יִתֵּ֥ן אֶל־לִבּֽוֹ׃
רש"י
רד''ק
2.
It is better to go to a house of mourning than to a house of feasting; for that is the end of every man, and a living one should take it to heart.ז:ג
ט֥וֹב כַּ֖עַס מִשְּׂח֑וֹק כִּֽי־בְרֹ֥עַ פָּנִ֖ים יִ֥יטַב לֵֽב׃
רש"י
רד''ק
3.
Vexation is better than revelry;<sup class="footnote-marker">c</sup><i class="footnote">For empty revelry precludes real happiness; cf. 2.2.</i> for though the face be sad, the heart may be glad.ז:ד
לֵ֤ב חֲכָמִים֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔בֶל וְלֵ֥ב כְּסִילִ֖ים בְּבֵ֥ית שִׂמְחָֽה׃
רש"י
רד''ק
4.
Wise men are drawn to a house of mourning, and fools to a house of merrymaking.ז:ה
ט֕וֹב לִשְׁמֹ֖עַ גַּעֲרַ֣ת חָכָ֑ם מֵאִ֕ישׁ שֹׁמֵ֖עַ שִׁ֥יר כְּסִילִֽים׃
רש"י
רד''ק
5.
It is better to listen to a wise man’s reproof than to listen to the praise of fools.ז:ו
כִּ֣י כְק֤וֹל הַסִּירִים֙ תַּ֣חַת הַסִּ֔יר כֵּ֖ן שְׂחֹ֣ק הַכְּסִ֑יל וְגַם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃
רש"י
רד''ק
6.
For the levity<sup class="footnote-marker">d</sup><i class="footnote">Emendation yields “praise” (shbḥ.)</i> of the fool is like the crackling of nettles under a kettle. <sup class="footnote-marker">e</sup><i class="footnote">This section, to end of verse 7, is apparently a continuation of the thought in vv. 11–12 and 19.</i>But that too is illusory;ז:ז
כִּ֥י הָעֹ֖שֶׁק יְהוֹלֵ֣ל חָכָ֑ם וִֽיאַבֵּ֥ד אֶת־לֵ֖ב מַתָּנָֽה׃
רש"י
רד''ק
7.
for cheating<sup class="footnote-marker">f</sup><i class="footnote">Emendation yields “riches.”</i> may rob the wise man of reason and destroy the prudence of the cautious.<sup class="footnote-marker">g</sup><i class="footnote">Lit. “caution”; cf. postbiblical mathun, “cautious.”</i>ז:ח
ט֛וֹב אַחֲרִ֥ית דָּבָ֖ר מֵֽרֵאשִׁית֑וֹ ט֥וֹב אֶֽרֶךְ־ר֖וּחַ מִגְּבַהּ־רֽוּחַ׃
רש"י
רד''ק
8.
The end of a matter is better than the beginning of it.<br>Better a patient spirit than a haughty spirit.ז:ט
אַל־תְּבַהֵ֥ל בְּרֽוּחֲךָ֖ לִכְע֑וֹס כִּ֣י כַ֔עַס בְּחֵ֥יק כְּסִילִ֖ים יָנֽוּחַ׃
רש"י
רד''ק
9.
Don’t let your spirit be quickly vexed, for vexation abides in the breasts of fools.ז:י
אַל־תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ טוֹבִ֖ים מֵאֵ֑לֶּה כִּ֛י לֹ֥א מֵחׇכְמָ֖ה שָׁאַ֥לְתָּ עַל־זֶֽה׃
רש"י
רד''ק
10.
Don’t say, “How has it happened that former times were better than these?” For it is not wise of you to ask that question.ז:יא
טוֹבָ֥ה חׇכְמָ֖ה עִֽם־נַחֲלָ֑ה וְיֹתֵ֖ר לְרֹאֵ֥י הַשָּֽׁמֶשׁ׃
רש"י
רד''ק
11.
Wisdom is as good as a patrimony, and even better, for those who behold the sun.ז:יב
כִּ֛י בְּצֵ֥ל הַֽחׇכְמָ֖ה בְּצֵ֣ל הַכָּ֑סֶף וְיִתְר֣וֹן דַּ֔עַת הַֽחׇכְמָ֖ה תְּחַיֶּ֥ה בְעָלֶֽיהָ׃
רש"י
רד''ק
12.
For to be in the shelter of wisdom is to be also in the shelter of money,<sup class="footnote-marker">h</sup><i class="footnote">Emendation yields “For the possessor of wisdom becomes a possessor of money.”</i> and the advantage of intelligence is that wisdom preserves the life of him who possesses it.ז:יג
רְאֵ֖ה אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לְתַקֵּ֔ן אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עִוְּתֽוֹ׃
רש"י
רד''ק
13.
<sup class="footnote-marker">i</sup><i class="footnote">Vv. 13–14 continue the thought of v. 10.</i>Consider God’s doing! Who can straighten what He has twisted?ז:יד
בְּי֤וֹם טוֹבָה֙ הֱיֵ֣ה בְט֔וֹב וּבְי֥וֹם רָעָ֖ה רְאֵ֑ה גַּ֣ם אֶת־זֶ֤ה לְעֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים עַל־דִּבְרַ֗ת שֶׁלֹּ֨א יִמְצָ֧א הָֽאָדָ֛ם אַחֲרָ֖יו מְאֽוּמָה׃
רש"י
רד''ק
14.
So in a time of good fortune enjoy the good fortune; and in a time of misfortune, reflect: The one no less than the other was God’s doing; consequently, man may find no fault with Him.<sup class="footnote-marker">j</sup><i class="footnote">So Rashi; cf. the same thought in Job 1.22; 2.10.</i>ז:טו
אֶת־הַכֹּ֥ל רָאִ֖יתִי בִּימֵ֣י הֶבְלִ֑י יֵ֤שׁ צַדִּיק֙ אֹבֵ֣ד בְּצִדְק֔וֹ וְיֵ֣שׁ רָשָׁ֔ע מַאֲרִ֖יךְ בְּרָעָתֽוֹ׃
רש"י
רד''ק
15.
In my own brief span of life, I have seen both these things: sometimes a good man perishes in spite of his goodness, and sometimes a wicked one endures in spite of his wickedness.ז:טז
אַל־תְּהִ֤י צַדִּיק֙ הַרְבֵּ֔ה וְאַל־תִּתְחַכַּ֖ם יוֹתֵ֑ר לָ֖מָּה תִּשּׁוֹמֵֽם׃
רש"י
רד''ק
16.
So don’t overdo goodness and don’t act the wise man to excess, or you may be dumfounded.ז:יז
אַל־תִּרְשַׁ֥ע הַרְבֵּ֖ה וְאַל־תְּהִ֣י סָכָ֑ל לָ֥מָּה תָמ֖וּת בְּלֹ֥א עִתֶּֽךָ׃
רש"י
רד''ק
17.
Don’t overdo wickedness and don’t be a fool, or you may die before your time.ז:יח
ט֚וֹב אֲשֶׁ֣ר תֶּאֱחֹ֣ז בָּזֶ֔ה וְגַם־מִזֶּ֖ה אַל־תַּנַּ֣ח אֶת־יָדֶ֑ךָ כִּֽי־יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים יֵצֵ֥א אֶת־כֻּלָּֽם׃
רש"י
רד''ק
18.
It is best that you grasp the one without letting go of the other, for one who fears God will do his duty<sup class="footnote-marker">k</sup><i class="footnote">Cf. postbiblical yaṣa yede.</i> by both.ז:יט
הַֽחׇכְמָ֖ה תָּעֹ֣ז לֶחָכָ֑ם מֵֽעֲשָׂרָה֙ שַׁלִּיטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ בָּעִֽיר׃
רש"י
רד''ק
19.
Wisdom is more of a stronghold to a wise man than <sup class="footnote-marker">l</sup><i class="footnote">Emendation yields “the riches of the magnates”; cf. Prov. 18.11.</i>ten magnates<sup class="endFootnote">-l</sup> that a city may contain.ז:כ
כִּ֣י אָדָ֔ם אֵ֥ין צַדִּ֖יק בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂה־טּ֖וֹב וְלֹ֥א יֶחֱטָֽא׃
רש"י
רד''ק
20.
<sup class="footnote-marker">m</sup><i class="footnote">Apparently continuing the thought of v. 16.</i>For there is not one good man on earth who does what is best<sup class="footnote-marker">n</sup><i class="footnote">Refers back to 6.12.</i> and doesn’t err.ז:כא
גַּ֤ם לְכׇל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔רוּ אַל־תִּתֵּ֖ן לִבֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִשְׁמַ֥ע אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ מְקַלְלֶֽךָ׃
רש"י
רד''ק
21.
Finally, don’t pay attention to everything that is said, so that you may not hear your slave reviling you;ז:כב
כִּ֛י גַּם־פְּעָמִ֥ים רַבּ֖וֹת יָדַ֣ע לִבֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר גַּם־<span class="mam-kq"><span class="mam-kq-q">[אַתָּ֖ה]</span> <span class="mam-kq-k">(את)</span></span> קִלַּ֥לְתָּ אֲחֵרִֽים׃
רש"י
רד''ק
22.
for well you remember<sup class="footnote-marker">o</sup><i class="footnote">Lit. “your heart knows”; the same idiom occurs again in 8.5.</i> the many times that you yourself have reviled others.ז:כג
כׇּל־זֹ֖ה נִסִּ֣יתִי בַֽחׇכְמָ֑ה אָמַ֣רְתִּי אֶחְכָּ֔מָה וְהִ֖יא רְחוֹקָ֥ה מִמֶּֽנִּי׃
רש"י
רד''ק
23.
All this I tested with wisdom. I thought I could fathom it,<sup class="footnote-marker">n</sup><i class="footnote">Refers back to 6.12.</i> but it eludes me.ז:כד
רָח֖וֹק מַה־שֶּׁהָיָ֑ה וְעָמֹ֥ק <small>׀</small> עָמֹ֖ק מִ֥י יִמְצָאֶֽנּוּ׃
רש"י
רד''ק
24.
[The secret of] what happens is elusive and deep, deep down; who can discover it?ז:כה
סַבּ֨וֹתִֽי אֲנִ֤י וְלִבִּי֙ לָדַ֣עַת וְלָת֔וּר וּבַקֵּ֥שׁ חׇכְמָ֖ה וְחֶשְׁבּ֑וֹן וְלָדַ֙עַת֙ רֶ֣שַׁע כֶּ֔סֶל וְהַסִּכְל֖וּת הוֹלֵלֽוֹת׃
רש"י
רד''ק
25.
I put my mind to studying, exploring, and seeking wisdom and the reason of things, and to studying wickedness, stupidity, madness, and folly.ז:כו
וּמוֹצֶ֨א אֲנִ֜י מַ֣ר מִמָּ֗וֶת אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁר־הִ֨יא מְצוֹדִ֧ים וַחֲרָמִ֛ים לִבָּ֖הּ אֲסוּרִ֣ים יָדֶ֑יהָ ט֞וֹב לִפְנֵ֤י הָאֱלֹהִים֙ יִמָּלֵ֣ט מִמֶּ֔נָּה וְחוֹטֵ֖א יִלָּ֥כֶד בָּֽהּ׃
רש"י
רד''ק
26.
Now, I find woman more bitter than death; she is all traps, her hands are fetters and her heart is snares. He who is pleasing to God escapes her, and he who is displeasing is caught by her.ז:כז
רְאֵה֙ זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אָמְרָ֖ה קֹהֶ֑לֶת אַחַ֥ת לְאַחַ֖ת לִמְצֹ֥א חֶשְׁבּֽוֹן׃
רש"י
רד''ק
27.
See, this is what I found, said Koheleth, item by item in my search for the reason of things.ז:כח
אֲשֶׁ֛ר עוֹד־בִּקְשָׁ֥ה נַפְשִׁ֖י וְלֹ֣א מָצָ֑אתִי אָדָ֞ם אֶחָ֤ד מֵאֶ֙לֶף֙ מָצָ֔אתִי וְאִשָּׁ֥ה בְכׇל־אֵ֖לֶּה לֹ֥א מָצָֽאתִי׃
רש"י
רד''ק
28.
As for what I sought further but did not find, I found only one human being in a thousand, and the one I found among so many was never a woman.ז:כט
לְבַד֙ רְאֵה־זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָדָ֖ם יָשָׁ֑ר וְהֵ֥מָּה בִקְשׁ֖וּ חִשְּׁבֹנ֥וֹת רַבִּֽים׃
רש"י
רד''ק