Posuk

א:א
בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בָּ֣א נְבוּכַדְנֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל יְרוּשָׁלַ֖͏ִם וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ׃
רש"י
רד''ק
1.
In the third year of the reign of King Jehoiakim of Judah, King Nebuchadnezzar of Babylon came to Jerusalem and laid siege to it.

א:ב
וַיִּתֵּן֩ אֲדֹנָ֨י בְּיָד֜וֹ אֶת־יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּמִקְצָת֙ כְּלֵ֣י בֵית־הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיְבִיאֵ֥ם אֶֽרֶץ־שִׁנְעָ֖ר בֵּ֣ית אֱלֹהָ֑יו וְאֶת־הַכֵּלִ֣ים הֵבִ֔יא בֵּ֖ית אוֹצַ֥ר אֱלֹהָֽיו׃
רש"י
רד''ק
2.
The Lord delivered King Jehoiakim of Judah into his power, together with some of the vessels of the House of God, and he brought them to the land of Shinar to the house of his god; he deposited the vessels in the treasury of his god.

א:ג
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לְאַשְׁפְּנַ֖ז רַ֣ב סָרִיסָ֑יו לְהָבִ֞יא מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וּמִזֶּ֥רַע הַמְּלוּכָ֖ה וּמִן־הַֽפַּרְתְּמִֽים׃
רש"י
רד''ק
3.
Then the king ordered Ashpenaz, his chief officer, to bring some Israelites of royal descent and of the nobility—

א:ד
יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כׇּל־<span class="mam-kq-trivial">מאוּם֩ </span>וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּלִ֣ים בְּכׇל־חׇכְמָ֗ה וְיֹ֤דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ וּֽלְלַמְּדָ֥ם סֵ֖פֶר וּלְשׁ֥וֹן כַּשְׂדִּֽים׃
רש"י
רד''ק
4.
youths without blemish, handsome, proficient in all wisdom, knowledgeable and intelligent, and capable of serving in the royal palace—and teach them the writings and the language of the Chaldeans.

א:ה
וַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ מִפַּת־בַּ֤ג הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּֽלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִ֨קְצָתָ֔ם יַֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
רש"י
רד''ק
5.
The king allotted daily rations to them from the king’s food and from the wine he drank. They were to be educated for three years, <sup class="footnote-marker">a</sup><i class="footnote">Or “and some of them.”</i>at the end of which they<sup class="endFootnote">-a</sup> were to enter the king’s service.

א:ו
וַיְהִ֥י בָהֶ֖ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה׃
רש"י
רד''ק
6.
Among them were the Judahites Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah.

א:ז
וַיָּ֧שֶׂם לָהֶ֛ם שַׂ֥ר הַסָּרִיסִ֖ים שֵׁמ֑וֹת וַיָּ֨שֶׂם לְדָֽנִיֵּ֜אל בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר וְלַֽחֲנַנְיָה֙ שַׁדְרַ֔ךְ וּלְמִֽישָׁאֵ֣ל מֵישַׁ֔ךְ וְלַעֲזַרְיָ֖ה עֲבֵ֥ד נְגֽוֹ׃
רש"י
רד''ק
7.
The chief officer gave them new names; he named Daniel Belteshazzar, Hananiah Shadrach, Mishael Meshach, and Azariah Abed-nego.

א:ח
וַיָּ֤שֶׂם דָּנִיֵּאל֙ עַל־לִבּ֔וֹ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִתְגָּאַ֛ל בְּפַת־בַּ֥ג הַמֶּ֖לֶךְ וּבְיֵ֣ין מִשְׁתָּ֑יו וַיְבַקֵּשׁ֙ מִשַּׂ֣ר הַסָּרִיסִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִתְגָּאָֽל׃
רש"י
רד''ק
8.
Daniel resolved not to defile himself with the king’s food or the wine he drank, so he sought permission of the chief officer not to defile himself,

א:ט
וַיִּתֵּ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־דָּ֣נִיֵּ֔אל לְחֶ֖סֶד וּֽלְרַחֲמִ֑ים לִפְנֵ֖י שַׂ֥ר הַסָּרִיסִֽים׃
רש"י
רד''ק
9.
and God disposed the chief officer to be kind and compassionate toward Daniel.

א:י
וַיֹּ֜אמֶר שַׂ֤ר הַסָּרִיסִים֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל יָרֵ֤א אֲנִי֙ אֶת־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֣ר מִנָּ֔ה אֶת־מַאֲכַלְכֶ֖ם וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֡ר לָ֩מָּה֩ יִרְאֶ֨ה אֶת־פְּנֵיכֶ֜ם זֹֽעֲפִ֗ים מִן־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר כְּגִֽילְכֶ֔ם וְחִיַּבְתֶּ֥ם אֶת־רֹאשִׁ֖י לַמֶּֽלֶךְ׃
רש"י
רד''ק
10.
The chief officer said to Daniel, “I fear that my lord the king, who allotted food and drink to you, will notice that you look out of sorts, unlike the other youths of your age—and you will put my life<sup class="footnote-marker">b</sup><i class="footnote">Lit. “head.”</i> in jeopardy with the king.”

א:יא
וַיֹּ֥אמֶר דָּנִיֵּ֖אל אֶל־הַמֶּלְצַ֑ר אֲשֶׁ֤ר מִנָּה֙ שַׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים עַל־דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה׃
רש"י
רד''ק
11.
Daniel replied to the guard whom the chief officer had put in charge of Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah,

א:יב
נַס־נָ֥א אֶת־עֲבָדֶ֖יךָ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֑ה וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ מִן־הַזֵּרֹעִ֛ים וְנֹאכְלָ֖ה וּמַ֥יִם וְנִשְׁתֶּֽה׃
רש"י
רד''ק
12.
“Please test your servants for ten days, giving us legumes to eat and water to drink.

א:יג
וְיֵרָא֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ מַרְאֵ֔ינוּ וּמַרְאֵה֙ הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּת־בַּ֣ג הַמֶּ֑לֶךְ וְכַאֲשֶׁ֣ר תִּרְאֵ֔ה עֲשֵׂ֖ה עִם־עֲבָדֶֽיךָ׃
רש"י
רד''ק
13.
Then compare our appearance with that of the youths who eat of the king’s food, and do with your servants as you see fit.”

א:יד
וַיִּשְׁמַ֥ע לָהֶ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְנַסֵּ֖ם יָמִ֥ים עֲשָׂרָֽה׃
רש"י
רד''ק
14.
He agreed to this plan of theirs, and tested them for ten days.

א:טו
וּמִקְצָת֙ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה נִרְאָ֤ה מַרְאֵיהֶם֙ ט֔וֹב וּבְרִיאֵ֖י בָּשָׂ֑ר מִ֨ן־כׇּל־הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּת־בַּ֥ג הַמֶּֽלֶךְ׃
רש"י
רד''ק
15.
When the ten days were over, they looked better and healthier than all the youths who were eating of the king’s food.

א:טז
וַיְהִ֣י הַמֶּלְצַ֗ר נֹשֵׂא֙ אֶת־פַּת־בָּגָ֔ם וְיֵ֖ין מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְנֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם זֵרְעֹנִֽים׃
רש"י
רד''ק
16.
So the guard kept on removing their food, and the wine they were supposed to drink, and gave them legumes.

א:יז
וְהַיְלָדִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אַרְבַּעְתָּ֔ם נָתַ֨ן לָהֶ֧ם הָֽאֱלֹהִ֛ים מַדָּ֥ע וְהַשְׂכֵּ֖ל בְּכׇל־סֵ֣פֶר וְחׇכְמָ֑ה וְדָנִיֵּ֣אל הֵבִ֔ין בְּכׇל־חָז֖וֹן וַחֲלֹמֽוֹת׃
רש"י
רד''ק
17.
God made all four of these young men intelligent and proficient in all writings and wisdom, and Daniel had understanding of visions and dreams of all kinds.

א:יח
וּלְמִקְצָת֙ הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ לַהֲבִיאָ֑ם וַיְבִיאֵם֙ שַׂ֣ר הַסָּרִיסִ֔ים לִפְנֵ֖י נְבֻכַדְנֶצַּֽר׃
רש"י
רד''ק
18.
When the time the king had set for their presentation had come, the chief officer presented them to Nebuchadnezzar.

א:יט
וַיְדַבֵּ֣ר אִתָּם֮ הַמֶּ֒לֶךְ֒ וְלֹ֤א נִמְצָא֙ מִכֻּלָּ֔ם כְּדָנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָ֑ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
רש"י
רד''ק
19.
The king spoke with them, and of them all none was equal to Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah; so these entered the king’s service.

א:כ
וְכֹ֗ל דְּבַר֙ חׇכְמַ֣ת בִּינָ֔ה אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ מֵהֶ֖ם הַמֶּ֑לֶךְ וַֽיִּמְצָאֵ֞ם עֶ֣שֶׂר יָד֗וֹת עַ֤ל כׇּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙ הָֽאַשָּׁפִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכׇל־מַלְכוּתֽוֹ׃
רש"י
רד''ק
20.
Whenever the king put a question to them requiring wisdom and understanding, he found them to be ten times better than all the magicians and exorcists throughout his realm.

א:כא
וַֽיְהִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל עַד־שְׁנַ֥ת אַחַ֖ת לְכ֥וֹרֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
רש"י
רד''ק
21.
Daniel was there until the first year of King Cyrus.

כְּתוּבִים דָּנִיֵּאל פרק א
Kesuvim Doniel Chapter 1